אדם גר בתוך עצמו, בעיר סואנת או באיזה כפר. לפעמים עצוב, לפעמים שר. לפעמים פותח דלת. 

אבל לרוב בתוך עצמו. עם עצמו.

ולה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה.

יש לי את עצמי ועצמי בלבד כל עוד אין אף אחד אחר להיות עצמי יחד איתו.

ויש ימים, כמו היום, אולי כמו מחר וכמו היום ההוא בשבוע הקודם וכמו אתמול, שזה יותר מדי.

ויש ימים, כמו היום, אולי כמו מחר, שלא ברור מי האני שיש לעצמי לחיות איתה. זו שיש לה הזכות להחליט, לבחור, לעשות, להשתטות, לחשוב ולא לחשוב.

ויש רגעים, כמו עכשיו, שהמילים הן סתם. אבל נאמרות

כי אני צריכה ורוצה.