אני שבה וקוראת את מאמרה של נעמי רגן ב-ynet מה-27 בפברואר. כמו תמיד כשאני מתעמקת ברשימות שנהגות בתוך נבכי הראשים מהימין כל יכולתי המוחית מתגייסת במאמץ עליון למצוא במשפטיה אחיזה כלשהי, ללא הועיל.
יכול להיות שמתוקף ההילה סביב היותה מוגדרת סופרת, היא זוכה גם לרישיון לכתוב נהמות ריקות, וממילא היא פטורה מהחובה לגבות אותן במשהו יותר מוצק? האמת, יכול להיות. כי גבבת מלים הלומות כזאת, ששום דבר פרט לגניחת בטן תחתונה לא משתמע ממנה, לא היתה מתאפשרת ל"סתם מישהו" מהרחוב, כמוני למשל. אותי היו זורקים כבר מכל מערכות העיתונים לו ניסיתי להתבטא בשפת הסימנים הנחותה הזאת.
אז מה היא אומרת בעצם? ששרון הוא לא טוב מאז שהוא עזב את הליכוד? שלא נקשיב ל"עיתונאים ולשדרי הטלוויזיה הלא כל כך אינטליגנטים שלנו, כולם שמאלנים שאין להם מושג", כפי שהיא מתנסחת ברהיטות מזהרת? כלומר, העיתונאים הם כולם לא אינטליגנטים כי... כי הם שמאלנים? ולכן גם אין להם מושג? מושג במה? שהשמאל לא טוב? ש"קדימה" לא ססמא טובה? ש"מרכז" לא ססמא טובה? שקדימה לא מרכז? סליחה, הגב' רגן, אין לך הנחה בחובה להרצות הרצאה סדורה ולנמק הנמקה הגיונית רק כי כתבת כמה ספרים. אולי יש לך הנחה קטנה בשל השתייכותך לימין הקיצוני, שמעולם לא הצטיין בשימוש ברציו האנושי, ובחר במקום זה לנפוח מעומק רגשותיו הלאומניים, אבל זה לא פטור סוחף.
הנה הדיון המעמיק של הגב' רגן בססמאות: היא מסיקה שישראלים אוהבים ססמאות. קדימה ומרכז הן ססמאות. והנה ההוכחה: שמעון פרס! איך? לא ברור. כי הוא אדריכל אוסלו, שנכשל? אפשר לבקש כאן איזה חוט מקשר? איזה היגיון מחבר? בגלל אוסלו קדימה ומרכז הן ססמאות עבורו? איך המעבר שלו לקדימה הופכת אותה לססמא?
ומדוע טוענת הסופרת הנודעת שישראלים לא אומרים "רגע, הפוליטיקאים האלה שקרנים וכושלים. בואו נעיף אותם ממשרותיהם - ושיישארו בחוץ"? לישראלים יש המון חסרונות, אבל הם דווקא יודעים יפה מאוד להעיף את השקרנים והכושלים ולהשאיר אותם בחוץ. רגן בוודאי זוכרת מה עשו לביבי, שהועף ונשאר בחוץ, ולשכפול שלו, ברק, לא?
והנה רגן לובשת מדים ותוקפת את ראש השב"כ לשעבר, לא פחות! מבלי להתיחס לחוצפה, אולי תואיל רגן לתת את דעתה והערכתה לאבי דיכטר על מספר הישראלים שניצלו הודות לשיטות שהנהיג. אבל אני מבינה שאבי דיכטר לא פונקציה בשביל נעמי רגן, המאור הבטחוני הפוסק. היא בדקה את המספרים? מה ידיעותיה של רגן על מספר הקסאמים/פיגועים/סיכולים לפני ואחרי ההתנתקות?
והרי לכם עוד אמירה סתומה: "אם תביטו אחורה ותבדקו מאין צצו המפלגה הזו וחבריה, תהיו המומים - בדיוק כמו ידידי מכנס הרצליה". מה, אנחנו לא זוכרים מאיפה צצה המפלגה הזאת? מהטמטום של "מורדי הליכוד" ומהזחיחות, האדנות וגסות הרוח של מרכז הליכוד היא צצה! ובאשר לידידה מכנס הרצליה – חשבתי שהוא דווקא לא היה המום, ושהוא בכלל לא היה ידידה. מה הולך פה? האם רגן לא סומכת על יכולת הקריאה שלנו?
הנה עוד ציטטה: "מדוע יצביע אדם כלשהו לאוסף הלוזרים הגדול ביותר של הפוליטיקה הישראלית שנתקבצו להם יחדיו?" סליחה, "אוסף לוזרים" הוא צירוף קולע ומדויק למי שרוצה להגדיר דווקא את החבורה הבאה: ביבי, שרנסקי, סילבן שלום, דני נווה, לנדאו ולימור לבנת, ואין לי אנרגיה להמשיך ברשימת הגאונים המככבים בתנועה הגוססת הזאת. אז מה דעתך, גב' רגן, שאולי נרד מהדיון ב"לוזרים" כי זה קצת לא יעיל למי שמנסה לתקוף את קדימה, ו(כנראה) להגן על הליכוד?
אפשר להוסיף ולנתח את כל ההבלים שגברת רגן שרבטה בלא דעת, אבל הבלוג שלי מוגבל למספר סופי של מלים. בחסות התואר "סופרת" מרשה לעצמה נעמי רגן ללמד אותנו פרק בהלכות חוץ וביטחון, ובאותו כסף שוטחת בפנינו גם את ההיגיון הצרוף על פיו היא הורה והוגה את פניניה, ואף מסיקה מסקנות מאירות עיניים.
מה את אומרת, גברת רגן, אולי תשחררי אותנו מהתובנות המנומקות והמוארות שלך בנושאי המזרח התיכון והתהליכים הגיאו-פוליטיים שהביאונו עד הלום, ותתרכזי בנשים במאה שערים? ספק אם הידע המעמיק שלך בהלכות החרדים מסמיך אותך לעסוק בנושאים ש"אין לך מושג", אם לצטט אותך, וספק רב יותר אם הפנאטיות המסמאת שהתברכת בה מוסיפה לדברייך משקל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
