לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

הֲגִיגַיִּל


הֲגִיגַיִּל מתחרז עם אביגיל. הברקה כזאת. דברים מעניינים יותר או פחות שראשי מקדיח. כי שבעים השנים הראשונות קצת קשות.

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2006    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      




הוסף מסר

4/2006

ליברמן. כאילו דא?


 

איך בעצם הוא מתכוון לבצע את התכנית הזאת שלו. הרי זה לא יעבור בג"צ בסיסי. בכוח אי אפשר לגרום לערביי ישראל לוותר על אזרחותם, אפשר רק להכניס אותם אל החלק שייותר בידי ישראל, היינו מערבית לגבול שליברמן מציע. אני מסכימה שאם תוצע להם הצעה כזאת, שאי אפשר לסרב לה, והם יצטרכו לוותר או על אזרחותם או על בתיהם, יש סיכוי (אם זה היה מעשי בכלל) שברובם הם יוותרו על אזרחותם.

אבל את זה היה צריך לפתור ב-48. לא פתרנו אז, אבוד לנו.

 

יש רק שתי אפשרויות: או שערביי ישראל יהפכו לאזרחים שווי זכויות ותקציבים, או שבאמת ילכו לפלסטין. כמו שזה עומד עכשיו זה רע.

 

לגבי ההתקוממות של ליברמן על הנכונות של ישראל להעניק לפלסטינים מדינה נקייה מיהודים אבל מאידך מסרבת "להיפטר" מערבייה שלה, יש לזה הסבר.

זה הקטע ההוא, שבו הוצעו לערבים 45% משטחיה של פלסטינה-א"י והם סירבו. לא רק סירבו, אלא יצאו למלחמה כוללת. ואיבדו את מחצית ההצעה, ונותרו עם 22% משטחי פלסטינה בידיהם. אז מה הוא רוצה, שאותו הדין יחול עליהם וב-22 האחוזים בהם תהיה להם מדינה יהיו גם יהודים?

 

אי אפשר להקיש מהמדינה שתקום להם למדינה שקמה לנו. גם כי אנחנו לא הם (למזלנו, סליחה ערבים), וגם כי אנחנו שולטים על 78% מהשטח שהיה צריך להתחלק בינינו פחות או יותר חצי חצי.

 

מצד שלישי רוב ה-55% שהוצעו לנו היו הערבה והנגב. לא שטח איכותי מי יודע כמה (אבל פרס מטפל בזה כבר).

 

פרץ. שוב.

בינתיים ממה שקראתי בעיתוני סוף השבוע (אבל עוד לא קראתי הכל) רק עופר שלח מהכותבים שלא מטעם קלע למה שמטריד אותי וציין שאין שום בעייה עם משרד הביטחון לפרץ, פרט להתנהגות המאוד מאוד בעייתית שהוא הפגין השבוע.

אבל לקואליציה חוקים משלה, והם לא בהכרח עולים בקנה אחד עם האינטרסים של המדינה הזאת.

 

אוכל, קדימה אוכל.

 

אני כבר 25 שנים אוכלת ארוחת  צהריים עם אנשי הייטק, ועוד לא זכיתי להעביר ארוחה אחת שבה אוכל לא יככב כנושא ראשי. אוכלים וסובאים ומדברים על אוכל. בפרטי פרטים מה הם אכלו איפה ומה הם יאכלו מתי.

אני משתגעת מזה.

אין עיתון או ערוץ טלויזיה עם פחות מ-2 תכניות אוכל ובישול ואפיה.

אתה נכנס לחנות ספרים ולא מצליח למצוא כלום מעבר להררי ספרי הבישול.

מה הולך פה?

 

מה מעניין באוכל, לעזאזל? מה אי פעם היה מעניין בזה? לאן זה מוביל בכלל, השיחות המשתפכות האלה על אוכל?

 

איפה טעיתי (שוב)?

 

 

 

 

נכתב על ידי , 8/4/2006 17:52  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

בת: 76

ICQ: 6745571 






32,385
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , יצירתיות , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאביגיל בכלר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אביגיל בכלר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)