הֲגִיגַיִּל

איזה מין עולם זה, עולם התקשורת הבינאישית הזאת ברחבי האינטרנט.

אנשים באים לקרוא את מה שכתבת בלא רחש, בדממה. נכנסים אליך לחדר. נשארים שם קצת, אתה לא יודע כמה זמן.

אתה יודע שמישהו נכנס עכשיו, יש אינדיקציות. מי זה? מה הוא עושה שם? עם מי הוא מדבר תוך כדי שהוא קורא את משנתך? מה הוא אוכל? מה דעתו עליך? איך הוא מדמיין אותך?

אתה הולך לשמוע מה אומר מישהו על משהו מבלי שהוא אומר מלה. גם הוא רואה שנכנסו לו לחדר. גם הוא תוהה.

אנשים מדברים אתך בדומיית מוות וכשאתה עונה להם, רק תקתוק הקלידים הנרמסים נשמע. כך אתה מדבר, זה קולך בסביבה המומצאת הזאת: תיק תק תוק.

כשהוא עונה רק שורות מופיעות לנגד עיניך פתאום.

חלקיקים קטועים וקצוצים של אישיויות מתגלים, מבצבצים. נדמה לך שהכל מבוקר. רק נדמה לך. רואים לך את הרקע, רואים לו את הגסות, רואים לו את העדינות, רואים לך הרשעות, הנדיבות, הרגישות, הטמטום, שמי יודע, אולי יש לך ואולי ממש לא, אבל זה מה שאתה רוצה שיראו עכשיו, או זה מה שהתפלק לך בלי כוונה.

הנה ההזדמנות שלך להיות מה שתמיד רצית וחלמת. קח לך, תהיה בן 29, 1.85 שזוף ושרירי כמה שבא לך. תפתה בלונדיניות יפהפיות עם קאפ די בלי סוף. תתחכם, תשתנן, תרשים, תפאר את עצמך, רצוי באופן מתוחכם מעט. תדאג שיבינו שאתה כזה, אתה לא צריך להגיד שום דבר מחייב או מתרברב.

פתאום נוצקת לך איזו דמות בראש של מי-יודע-מי-זה-בכלל שאתו אתה מדבר. דמות תלת-ממדית ומושלמת במקום שבו לא היה כלום, והיא חיה ונושמת בראש שלך, ויש לה תכונות, ויש לה דברים להגיד, והיא מעניינת או משעממת, צפויה או מפתיעה. והיא כולה עשויה מאותיות ASCII על מסך, רבאק. תהיה רציני, זה לא יכול להיות הרי.

איזו מין תקשורת זאת, אלוהים.

אתה לא מזדהה, וגם אם כן, מה זה אומר בכלל. אז יופי, אתה יכול ללבוש ולפשוט זהויות ככל העולה על דעתך, הרי. וגם בן השיח שלך יכול לעשות את אותו הדבר בדיוק.

מי פה מי ומי בכלל מדבר עם מי.

ובכל זאת, הישויות האלה מצליחות לרגש אותך. רק בעזרת האותיות ASCII שלהן. לעורר אותך, לכבות אותך, לעצבן, לעורר אמפטיה, מבלי להיות קיימות באמת בעולמך. כמו דמויות בספר שפתאום פונות אליך, אליך אישית. שלום לך, פיאר בזאוחוב, באמת רציתי לדבר אתך.

אתה יכול אפילו להתאהב באותיות של מישהו. להתאהב ממש, כמו IRL. חשבת פעם שתתאהב באותיות? שתתחרמן מהן? שלא תוכל להתנתק מהן?

פתאום נוצרו לנו שני עולמות מקבילים על באמת. אתה חי IRL, בעולם המציאות הקשוחה, המוחשית, הממשית, הממוששת. עם הבוס שלך בעבודה, בשר ודם לגמרי, המכונית שלך, החברים, המשפחה. ובמקביל יש לך חברים ובילויים ודאחקות והתחדדויות הזויות לחלוטין, שם בעולם האותיות, בעולם ומלואו הזה שעשוי ממקלדת וממסך, ומחיבור לאינטרנט. רצוי פס רחב.