הֲגִיגַיִּל

אז איך מצליחות אניות (כבר מזה 150 שנה) לטפס במעלה ובמורד מפלי הניאגרה האדירים? כי כשחושבים על זה, זה קצת מעורר תמיהות.

כמה מילות רקע, כי מוכרחים לדעת מי נגד מי

מפלי הניאגרה נמצאים על נחל הניאגרה, שמקשר שניים מהאגמים הגדולים: אגם אונטריו ואגם אירי.

אגם אירי מתנקז אל נהר הניאגרה, אשר זורם בשמחה ובאדישות, עד שפתאום, בום טראח הוא צונח אל תהום שנבקעת לה. הנפילה האדירה הזאת של המון מים היא היא מפלי הניאגרה (זה קורה בשלושה מקומות שונים, ויש לכן שלושה מפלים שונים). בתהום מחכה לו לנהר בעצם המשכו שלו עצמו, שמוביל אותו אל אגם אונטריו.

קבלו תמונת לווין מבהירה.

עד כאן, פשוט.

כל האגמים הגדולים הם בורות ענק שכוירו וגולפו ונחפרו ונחצבו ומה לא ע"י תזוזתם של קרחונים אדירים שהחלו להינמס ולנוע. התהליך התחיל לפני 18 אלף שנה, לא נורא מזמן. בתנועתם הם גרפו אתם את הקרקע שמתחתיהם. ארגנו לעצמם בעצם כלי קיבול כדי שיהיה להם לאן להינמס, וכדי שכל המים שיינמסו מהם לא יישפכו לכל עבר סתם. מה שמעניין הוא שמרבית המים של האגמים הגדולים כיום הם עדיין אותם מים שהיו קרח ונמסו אז!

המטרה: להשיט אניות בין אגם אירי לאגם אונטריו

האמצעי: לבנות חדר מדרגות צדדי

(דנה ספקטור היתה פעם בבלוג שלי והיא כנראה לא תבוא שוב, בכל אופן אני מבקשת את סליחתה על הפלגיאט החד פעמי הזה. זה לא יקרה שוב.)

כדי לטפס במעלה או במורד המפלים, היה צריך לעקוף אותם. במלים אחרות, לחצוב בנהר הניאגרה תעלה צדדית , ולהטות  מים אליה. המעתק או המתלול או המצוק או השד יודע מה המלה העברית ל- escrapment (אני מהמרת על מצוק), נמצא גם שם, במקום בו יוזרמו מי התעלה.

והנה עיקר הבעיה: צריך לבנות חדר מדרגות שידרג את המצוק הזה. זה לא נורא קשה לחצוב במצוק, או לבנות שמונה מדרגות מבטון בין פסגת המצוק לבין תחתיתו. אגב, אני לא יודעת אם חצבו או בנו, ואני מנחשת שבנו.

אז מה בנו שם?

בנו שם שמונה מדרגות ארוכות וגבוהות, כאילו לענקים מעולם אחר, ולכל מדרגה בנו משני צדיה גם קירות עבים ומוצקים, ובעיקר גבוהים, שיגיעו עד למפלס המדרגה הבאה. וכך הפכה כל מדרגה לתעלה. וזה גרם כמובן למים שהוסטו מנהר הניאגרה לזרום בשצץ קצף במורד המדרגות, וזה כבר נראה יותר טוב. כי לצד מפלי הניאגרה המתנפצים למטה, נוצר פתאום מפל מלאכותי, מדורג, שמתנפץ ממדרגה למדרגה.

עכשיו כבר לא נותרה עבודה רבה: רק לחסום את המים, ולתת להם לזרום באורח מבוקר בין המדרגות.

לכן, בראש כל מדרגה התקינו שערי ברזל חוסמים, שיחסמו את זרימת המים.

מה עושים עכשיו?

והנה התרחיש: אניה מגיעה לחדר המדרגות מאגם אירי, נניח, ומבקשת לחצות אותו ולעבור לאגם אונטריו. האניה הזאת שטה בכיוון הזרימה של הנהר, כמובן, ולכן היא צריכה ל"רדת" במדרגות (במקום ליפול במפלים ולהתנפץ).

מיד מגיפים את כל מחיצות הברזל, פרט למחיצה הראשונה שעוצרת ישירות את המים המוסטים מנהר הניאגרה, את החציצה הזאת פותחים. מובן שהמים מציפים את המדרגה הראשונה, העליונה בין המדרגות. המים לא ממשיכים לזרום במורד שאר המדרגות, כי כל המחיצות מוגפות.לכן המים באגם אירי והמים במדרגה העליונה הם באותו גובה, והאניה יכולה לשייט לה אל תוך המדרגה.

עכשיו מגיפים את השער מאחוריה, והיא כלואה בתעלה שלה, כשפניה אל המדרגה הבאה.

הצעד הבא, הוא לפתוח מעט את המחיצה הקדמית, ולהניח למים ליפול אל המדרגה הבאה.

מפלס המים של המדרגה העליונה, בה נמצאת האניה, הולך ופוחת, כי כל המים נשפכים אל המדרגה שמתחתיה, והאניה "יורדת". לאחר שהמים מילאו את המדרגה הבאה, ולמעשה הגיעו למפלס שבו נמצאת האניה, פותחים את השער הקדמי שלה לרווחה, והיא שטה קדימה, עד למחיצה המוגפת של המדרגה הבאה.

וכן הלאה. כל מדרגה שהאניה מגיעה מגיעה אליה מוצפת במים עד למעלה, ואז היא מתרוקנת, כדי למלא את המדרגה הבאה. כך מטפסים במורד מפלי הניאגרה.

איך אניה מטפסת במעלה המפל מאגם אונטריו?

כבר לא קשה להבין, אם מבינים את התהליך הקודם.

בניגוד לטיפוס כלפי מטה, שבו כל מדרגה שהאניה נכנסת אליה מלאה במים, ואז מתרוקנת מהם, התהליך כאן הוא הפוך: כל מדרגה שהאניה מתקדמת אל תוכה ריקה ממים, ואז היא מתמלאת עד למפלס של המדרגה הבאה.

מובן, שאף פעם המדרגות לא "ריקות", אלא יש בהן מידה מינימאלית של מים כדי לאפשר לאניה לצוף בהן (כעומק השׁוֹקַע של האניה).

התמונה הבאה מראה מצב מעניין: אניה שעושה את דרכה במעלה הנהר(חץ אדום מכוון אל ירכתיה) נראית כלואה במדרגה מרוקנת, והיא מחכה שימלאו לה את המדרגה כדי שתעלה למפלס הבא. אבל בנתיב הנגדי, מעליה (חץ סגול מכוון אל ארובתה, ומאחוריה נראים ירכתיה ועל פי זה מובן שפניה לכיוון ההפוך)), נראית אניה בדרכה למטה, במדרגה המקבילה, אלא שהמדרגה שלה מלאה במים, והיא מחכה שירוקנו לה אותה כדי שתוכל לרדת. לחצו על התמונה, ותראו אותה ביותר גדול:

זה כל הסיפור.

עכשיו חסר לי ציור לשם המחשה.

גם זה יבוא, אבל עוד לא.

הערה: את התהליך כתבתי עכשיו. את הספר שבו הוא מופיע בקיצור אתחיל לפרסם פה בקרוב.

עוד הערה, בעקבות הערתה של דה-פו: יש מדרגות/סכרים/לוקים כאלה בכל העולם. בכל מקום שבו צריך להעביר אניות בין מפלסי מים שונים. בניאגרה זה מרשים במיוחד!