הֲגִיגַיִּל

דייויד אטינבורו

If you had another 80 years, would you ever get bored making wildlife programmes?

A: Not in 800 years! There'll always be people who've never seen a duck-billed platypus

הגיעו לידיי שתי הסדרות החדשות של דייויד אטנבורו Planet Earth ו-The Private life of Plants

אין טעם לנסות לדבר על יופין של הסדרות האלה. לדעתי לא צולם שום דבר יפה ומושלם כל כך מעולם. ואולי אף אין מה להתרגש מהמאמץ העצום ומהעמל האינסופי ומהעבודה המפרכת שהושקעו בסדרות האלה, כי לא כולם מתרגשים מדברים כאלה, ולא כולם מרגישים כלפיהם אסירות תודה והכרת טובה.

אולי גם מיותר לדבר על איש בן 80 שמתרוצץ בכל חורי העולם ועושה לנו את העבודה הזאת, על שפתו, על נימת קולו, על כושר ההצגה והמשחק...

באופן אישי, אני מאוהבת בו והייתי מוכנה לעזוב הכל עכשיו כדי לחסות בצלו, ואני מתמלאת חרדה ואימה כשאני חושבת שהאיש הזה עוד ימות יום אחד. מי יתפוס את מקומו? למי תהיה אהבה כזאת לכדור הארץ ולחיים, לקהל הצופים, לשלמות ומושלמות המוצר שלו? חלפו הימים של הדייויד אטנבורואים והג'רלד דרלים. הדורות הקרובים לא יצמיחו מתוכם כאלה אנשים. זה פשוט לא יקרה. תקראו את התגובה הראשונה שקיבלתי לפוסט הזה ותגידו לי אם יש סיכוי.

אבל הדבר שזעק והדהד באוזניי יותר מכל למראה הסדרות, ובעיקר למראה "החיים הפרטיים של הצמחים", ובפרט לפרק הדן בפרחים, הוא המופרכות של תורת ההתפתחות של דארווין. הצמדים הללו של פרחים ומאביקיהם, התיאום והמתאם המדויקים ומתוכננים עד לפרט האחרון, לא התפתחו מתוך סדרה ארוכה ואקראית של מוטציות גנטיות עליזות. אני עדיין לא מבינה איך הממצאים של דארווין הביאו אותו למסקנה ההפוכה בדיוק למסקנה שאני הגעתי אליה. כשמינים שונים של פרחים, ובעיקר מינים שונים של משפחה אחת (הסחלבים) מפתחים מומחיות כל כך מדויקת וסבוכה למין אחר של מאבקים שגם הוא התמחה בדייקנות אובססיבית במין של אותו הפרח, זה לא יכול היה לקרות כתוצאה מאקראיות שהצליחה והתאימה ולכן התקבעה. בולשיט. כל תאי מוחי מתקוממים נגד החשיבה העקומה הזאת.

למרות שדארווין חקר איים מבודדים עם צורות חיים אנדמיות, וצריך למצוא הסבר להתפתחות המופלאה של חיים באיים מבודדים, השכל חסר החשיבות שלי אומר בוודאות שלא היתה פה סדרה אינסופית של מוטציות מקריות שתמכו בשרידות המין. לא.

כשהניאו דארויניסטים צריכים לענות לשאלה איך זה שהגיאולוגיה לא תומכת בתורת התפתחות המינים, ושבין שכבות מפוצצות בחיים ובמינים חדשים יש המון שכבות מתות שלא מספקות שום ממצא, הם אומרים שהאבולוציה מתרחשת בקפיצות ובגלים.

זה בדיוק מה שגם אני הייתי אומרת לו ראיתי שכבות ריקות שמפריכות לי את התיאוריה.

הייתי מגרדת בפדחתי והיה לוקח לי 5 דקות לכל היותר להפליץ את המשפט הזה: גלים, קפיצות.

איזה מין הסבר זה?

אה, רגע, אין ממצאים לאורך מאות אלפי שנים? אה, אז ככה זה הולך, מה יש לדבר. קפיצות. גלים. ברור.

יללה יללה. תגידו שאין לכם הסבר, ועיזבו אותי.

הבעיה היא שההסברים הקלושים והילדותיים של הדרוויניסטים פותחים לרווחה את השער לאלוהים ההוא. לא שהיה אכפת לי נורא, אלא שאלוהים (או כל מלה מומצאת אחרת, מבחינתי) הוא ההסבר העוד יותר גרוע. לא רק שהוא לא מסביר כלום, ולא מנסה אפילו להסביר, הוא גם מאפשר לחשכה המסוכנת ההיא לתפוס שליטה, ואז בכלל הכל מותר. לפחות בשם דארווין אי אפשר לאנוס נשים ללדת ילדים שהן לא רוצות בהם, וגם אי אפשר להתפוצץ בתוך אוטובוס בזעקת "דארווין הוא אכבר".

הורדות

בנוסף לסדרות של אטינבורו שקיבלתי במתנה ממי שאני אוהבת יותר מכל דבר בעולם, קיבלתי ממנו גם המון ספרים אלקטרוניים, ביניהם:

• The Modern Scholar - Winston Churchill, Man of the Century - John Ramsden
• The Origin of Species by Charles Darwin
• The Proud Tower - A Portrait of the World Before the War 1890-1914 - Barbara Tuchman
• The United States And The Middle East 1914-9-11 - Salim Yaqub
• Franzen.Jonathan_The.Corrections

ובסה"כ 32 ספרים, וזה בנוסף לאנציקלופדיה בריטניקה המלאה שיש לי כבר מזמן ומילון אוקספורד המלא.

נו באמת, אתם תצטרכו לסלוח לי מתנזרי ההורדות, שופטי המידות, ושליחי המוסר האבסולוטי עלי אדמות. אין מצב שאוותר על הזכות שנפלה לידיי להאזין לספרים כאלה כשאני במיטה לפני השינה, או נוהגת, מנקה, מבשלת או עסוקה בכל גוזלי הזמן הארורים האלה, או שאפספס את דייויד אטנבורו, או שהוא לא יהיה לי זמין פה מתחת ליד.

כנ"ל מוסיקה, כנ"ל סרטים.

עזבו אותי באמ'שלכם. תנו לחיות.

ודרך אגב, כשאתם מתנפלים על ביל גייטס בפעם הבאה, תזכרו שהוא נתן לכם את זה.

הנה, קיבלתי תגובה ממשית מחבר הכי טוב שלי, שהוא חוקר/מדען חשוב בארה"ב: