הֲגִיגַיִּל

ביקור באיכילוב

איור: דניאל מורגנשטרן הנפלא

היה ברור מהיום הראשון שמדובר במחדל מסדר הגודל של מלחמת יום כיפור. גם כתבתי את זה איפשהו, לא זוכרת איפה.

עכשיו זה ודאי, אבל זה לא הכל. עכשיו ברור שהרמטכל שלנו הוא אידיוט מאוהב בעצמו, וכל מה שמעניין אותו הוא הוא.

חמש שנים של מחדל ממשי ועצימת עיניים בהתמודדות עם מה שקורה לחיזבללה הסתיימו במינוי רמטכל מטומטם, מוכה תסביך גדלות ונפח, שמצד אחד המשיך את המסורת הצעירה של צימרים בגליל במקום לטפל בהתחמשות האינסופית של חיזבללה, ומצד שני נכנס למלחמה הזאת מבלי לדעת מה קורה סביבו. מבלי ללמוד את המצב, ולהבין אותו לעומק.

לעזאזל, על מה אתם חושבים כשאתם ממנים רמטכלים?

מי ממנה רמטכל שמדבר ככה? שאומר את מה שהאוויל הזה אמר אז, על החבטה בכנף המטוס? אם הוא מספיק אידיוט לדבר כך, הוא לא פסול מלעמוד בראש הצבא? 

אני זוכרת שאבי אמר אחרי מלחמת יום כיפור שהוא לא מאמין, לראשונה מאז 48, שנמשיך להתקיים. אבי היה בן 61 אז, ואני לא הבנתי על מה הוא מדבר. איך בדיוק זה יקרה.

היום, בגיל 58, אני מרגישה את אותה תחושה של חוסר אונים וייאוש. תחושה של אסון מתקרב.

המליכו טמבל מסוחרר על הצבא שלי, האמינו בו אמונה עיוורת בגלל חוסר ניסיון (צדק הערבי הנחות מלבנון, שניהם טירונים), והוא הוליך את המדינה שלי ואת ראשיה שולל.

הוא שכנע אותם, בהיותו איש חיל האוויר, בהיותו רדוף שאיפת תהילה להיכנס להיסטוריה כמי שמיגר את חיזבללה בלי להכניס אף חייל לשטח או משהו. רודף תהילה וכבוד ויקר.

מי שסידר לנו את זה הוא ברק כמובן, שאת טביעות אצבעותיו אפשר למצוא בכל מקום שקרה בו אסון גדול ומתמשך, ואחריו שרון, שהיה עסוק בדברים הדחופים לו יותר, ושכח שהצימרים נבנו על הר געש פעיל.

ועכשיו גם לא הבאנו את הסחורה לארה"ב, מה שמוריד את ערכנו באופן משמעותי, וגם בזבזנו את המלחמה הזאת על אגו טריפ של רמטכל חסר אחריות.

והכי מעצבן אותי, שלגמרי במקרה, בלי קשר לטיעוניהם השטוחים וקצרי הרואי, השמאלנים הטפשים צדקו. זה לא הצליח.

בדיוק באותה מידת מקריות שהימין המסטול צדק: זה העונש על הנסיגות, וזה היה ברור...

טפשים עיוורים.

כל מה שהיה צריך זה להתרכז בצבירת מודיעין, לתכנן מה בכלל לעשות, ולעשות את זה. ולא לשחק בקקה שבועיים עם תסביך גדלות של האידיוט הזה, שהבטיח שחיל האוויר יביא את הסחורה בעצמו.

ורק אלוהים יודע לאן הכל יתגלגל מכאן. יש סיכוי זעיר שאולי איכשהו נצליח לכרות שלום עם לבנון (לא נראה אפשרי בכלל, מצטערת). יש סיכוי גדול שלפנינו עוד מלחמות קשות ומתמשכות, בלי רמטכל סמיך ואמין.

לא בעייה להבין לאן הולכים בעצם. כשהאחרון יכבה את האור בנתבג, שוב גם השמאל הקיצוני וגם הימין הקיצוני ייצאו צודקים.