הֲגִיגַיִּל

אם הבנתי נכון את התגלגלות העניינים, השם הראוי למלחמה הזאת הוא מלחמת האגו מאניה של הרמטכל.

הנה מה שהבנתי ממהלך העניינים מאז התחילה הפשלה:

• הרמטכל מחליט להיכנס להיסטוריה עם מלחמה שהצבא לא השתתף בה, ושתכונֶה: מלחמת חיל האוויר.
• הוא ניסה לעשות את זה במשך קרוב לשבועיים.
• זה לא הצליח, ונדרשו תשובות לממשלה.
• הוא החליט לעבוד על כולם, להמשיך לשים את הדגש על חיל האוויר, ולצאת ידי חובה עם כוחות קטנים שנכנסים ויוצאים, כדי להוכיח בכל זאת שישראל עומדת על חיל האוויר שלה ותו לאו כמעט.
• זה לא הצליח ונדרשו תשובות לממשלה.
• הוא הסכים להרחיב את המבצע הקרקעי בלא חמדה, ועדיין חיל האוויר המשיך לפוצץ ללבנון את הצורה, ועדיין קיווה שהתיזה שלו והתכנית המגאלומנית הפסיכופתית שלו תצליח איכשהו.
• הוא גייס מילואים בקנה מידה נרחב יותר אבל ! - לא נכנס!
• מפקד פיקוד צפון לחץ להיכנס במלוא הכוח כבר אחרי השלב הראשון. הצעתו הובאה בפני הממשלה עם המלצה לא לבצע אותה.
• אלוף הפיקוד התראיין לעיתון ועצבן את הרמטכל.
• הרמטכל הדיח אותו, אבל לא היה יכול לעמוד עוד בפרץ אל מול הביקורת.
• לבסוף, לנוכח כשלונו וכשלון התכנית הנפוליאונית שלו, קרס והצטמק לו האגו עד כדי כך, שהוא הצליח להנפיק את הפקודה לאופנסיבה נרחבת.

אבל אז כבר התקבלה ההחלטה 1701.

ובכל זאת, יותר טוב עכשיו מאשר יותר מאוחר.

תושבי הצפון,

ישבתם במקלטים, איבדתם את העסקים, הפסדתם את שפיות דעתכם, ברחתם, נהרגתם ונפצעתם כדי לתת צ'אנס לטירוף, למגלומאניה, לתחושה אומניפוטנטית אלוהית, לתסביך נפוליאון, לפסיכוזת האגו של הרמטכל שלכם.

פשוט, איך להגיד את זה, אתם הקורבנות של האיש המסוכן הזה.

(לא בטוח שאני צודקת, אבל זה מה שהולך ומסתמן).

אה כן: תוספת.

הוא הסביר את הקונספציה, זאת שכבר הוכחה מזמן כלא עובדת.

וכך הוא אמר לאילנה דיין: הכוונה היא לא להגיע לכל משגר, אלא לגרום להם לאבד את המוטיבציה לשגר!

אהה, אז היה שם היגיון, אמנם עקום במיוחד, מאחורי השאיפות להיכנס להיסטוריה כמצביא הכי הכי, כאיש שניצח בלי לערב את הצבא.

לכן הוא הפציץ את לבנון בלי הכרה. כדי שנסרללה כל כך ייבהל, שהוא מיד יורה לכולם להפסיק לירות קטיושות.

טוב, זה שמדובר באידיוט חד פעמי, את זה כבר ידענו מזמן (ראו כל הפוסטים הקודמים שלי, למשל).

שילוב קטלני זה, טמטום ומגאלומניה.