הֲגִיגַיִּל

מילא שהוא בכלל זכר שיש לו תיק השקעות,

מילא שהוא מצא זמן ומקום כדי לטפל בו,

מילא שהוא השתמש במידע פנימי כדי לדאוג למצבו הכספי,

על הכל הייתי סולחת.

אבל על האמונה שלו, שהוא הולך באמת להפסיד, על זה אני לא מצליחה להתגבר.

הוא ידע מה מצב הצבא שבראשו הוא עומד, הוא ידע מול מי הוא מפעיל את הצבא הזה, כל מה שאפשר לדעת על המצב היה ידוע לו.

והמסקנה שלו היתה, שהוא עומד להפסיד כסף.

זאת היתה רמת האמונה שלו בצבא, ביכלתו ובניצחונו.

אם ראש הצבא חשב שלא ננצח, למה היה פה לצפות בכלל?

מצד שני,

אם הוא היה מצווה להשקיע עוד, מה אז הייתי חושבת עליו?

שהוא לא מבין איפה הוא חי, שהוא לא מכיר את יכולות הצבא ואת מצבו, ושהוא  לא מבין לקראת מה אנחנו הולכים.

בקיצור, שהוא עוד יותר אידיוט ממה שנדמה היה לי.

מה שהוא לא היה עושה עם תיק ההשקעות הזה היה יוצא נגדו.