| 10/2006
השגעונות של השבדים - חלק א'
שקיעה ואני באגם נידאלה, אומיו
השבדים חיים באקווריומים. חלונות כפולים, מעובים ומבודדים, אבל בשבדיה כמעט אין וילונות ובכלל אין תריסים. מינוס 35 מעלות בחורף בצפון, שם שהיתי, ואין תריסים. הכל פתוח וגלוי, אפשר לראות להם את כל החיים, את ההבעות, המריבות, ההתפיסויות, הבישול. הכל חשוף בפני כולם. יש לזה קשר לפוריטניות שלהם ולנצרות הלותראנית. יעני, אנחנו, אין לנו מה להסתיר.
בכל חלון שפונה לרחוב דולקת מנורה. למה? ככה. יש חלון, שמים בו מנורה.
אקווריום שבדי טיפוסי, אומיו (אשמרק)
אני יכולה רק לתאר לעצמי את שיחת היום בין אלוירה לסוּלוֵיי אחרי שהן מפקידות את הילדים בגנון.
- תגידי, יש לך מושג מה עובר על גוּנֵל?
- גם את שמת לב?
- אתמול עברתי במקרה, והמנורה בחלון השמאלי? זה שליד פינת האוכל שלהם?
- נו?!
- לא דלקה!
- אוי, אז המצב יותר גרוע ממה שחשבתי. כי אני עברתי שם שלשום, וראיתי לא רק שצנצנת הסוכר שלהם כמעט ריקה, אלא שכבר שבועיים היא לא החליפה את המגבת מטבח!
- אוי, אוי, אוי. הלך על גונל.
השבדים אומרים "אוי" בדיוק באותה נימה אידישאית כמונו. אוי, שכחתי, אוי סליחה, אוי ואוי.
הסתיו פה נמשך שלושה חודשים פונקט. ספטמבר, אוקטובר, נובמבר. כל עוד נותרו עלים על העצים הנשירים, הסתיו לא נגמר. לוקח להם 3 חודשים תמימים להתפשט מכל עלוותם. לא כמו הצפצפות שלנו, שתוך שבועיים הן מעורטלות ונגמר. יש לי עץ מול החלון, וכשבאתי הנה, החלטתי על "פרויקט העץ", בתמימות ילדותית. אז יש לי 12 צילומים של העץ, צילום לכל בוקר בו התעוררתי בבית הזה. אין הבדל, תאמינו לי. אגב, הכרזתי על עוד שתי תחרויות צילום: צילום העץ המצהיב היפה ביותר, והחלון המעניין ביותר. כרגע אנחנו, חבר השופטים שבו אני המשתתפים ואף היו"ר, מתחבטים בעניין המנצחים.
השבדים אוכלים מצות כל השנה. זה הלחם החביב עליהם. יש מצות יבשות, כמו שלנו אבל לא מרובעות, ויש מצות שנשמרות בניילון ונשארות רכות.
השבדים גם אוכלים בשר עם ריבה. לא ממש ריבה, אבל מין ג'לי מתוק (אולי כל הגפילטע שלנו בא מהם בכלל).
אי אפשר להבין שבדית כששבדי מדבר. לא חשוב כמה יודעים, ואני קוראת ספרות ועיתונות בשבדית שוטפת. אין דרך להבין מה הם אומרים. אין.
כמו שלנו יש מין צקצוק אחורי כדי לבטא "לא" שירשנו מהערבים, כך לצפון-שבדים יש "ש" או "פ" אחורית, שאיפה שורקת קצרה כזאת, כדי לבטא "כן". קצת כמו איך שחניבעל היה עושה עם הפה, אבל קצר ובלי שיניים.
- הלכת לחנות?
- שְפְהְ.
כל השבדים עונים לפעמים תשובות קצרות ברברס. תוך שאיפה.
לשבדים לא אכפת אם מישהו ימות להם באמצע הרחוב. הם לא רואים אף אחד.
בשבדיה כמעט הכל אסור. אסור לעשן בשום מקום שיש מעליו תקרה. ישבנו במסעדה, ושתיתי בירה. אז כדי לעשן יצאתי החוצה עם הבירה ביד, ועמדתי ליד פתח המסעדה. מיד הגיעה המלצרית וביקשה שאתן לה את הכוס, והיא תשים לי אותה בחזרה על השולחן. למה? כי אסור. מה אסור, אני שותה, לא את. כן, אבל האלכוהול הוא שלנו, ואם יבוא שוטר הוא יקח לנו את הרישיון למכור אלכוהול. כשחזרתי לשולחן, תומס הלך לשירותים, ואני החלטתי לצלם את המסעדה. מיד הגיעה המלצרית ואמרה לי, גס ווט... אסור לצלם פה.
עכשיו תומס שלח לי מייל שהם קיבלו בתפוצת נאטו באוניברסיטה שלו:
Allergiker - rökning
Vår allergiker upplever problem med cigarettrök vid olika entréer inom Campus.
För att förbättra situationen fattade arbetsmiljökommittén 2003 ett beslut att rökning ej får ske närmare byggnad än 15 m.
בגלל בעיות אלרגיה החליטה הוועדה לענייני סביבה 2003 שהעישון אסור במרחק פחות מ-15 מטר מכל בניין.
כמעט לא קורה שעובר בתחנות הטלויזיה הממלכתיות בשבדיה שידור חדשות בלי תקלות מביכות לקריין. הקריין אומר שהנה הכתבה, ואין כתבה. הוא מדבר למצלמה, פתאום מתחילה הקרנת כתבה לא קשורה, פתאום משהו נופל בום טראח, פתאום מישהו עובר לפני המצלמה... אין לזה סוף.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
