הֲגִיגַיִּל

לנהוג בשבדית

מי שיש לו מזל ומגיע לשם ומיד מתחיל לנהוג, ישר נופל ברצפה. פתאום אתה מבין שיש אשכרה סבה לכך שתקעו מוט איתות בכל מכונית, שבעזרתו מאותתים ימינה ושמאלה. בשבדיה, אם נניח מאותתים כי רוצים לפנות שמאלה או ימינה, או סתם לעבור נתיב, מיד קורה תהליך מופרע לגמרי, ונהג המכונית שנוסעת בצד שאליו אתה רוצה לפנות מבין את האיתות כאילו אמרת לו: אני רוצה לפנות ולהיכנס לנתיב שלך לפניך. כך הוא מבין איתות. הוא עושה חשבון מהיר ואומד את המרחק, ואם אין לך מספיק מקום/זמן להיכנס לפניו, הוא מאט, וגורם לכך שייווצר מקום כזה. האופציה לחשוב: "אתה לא נכנס לפניי, יא חרא, תשכח מזה, אני מאיץ, תנסה אצל זה שמאחוריי", כן? האופציה הזאת לא קיימת. היא נעקרה מטווח החשיבה העצמאית שלו. היא איננה. לובוטומיה טבעית כזאת. זה אולי יכול לספק הסבר כלשהו. השבדים עברו לובוטומיה קולקטיבית כמו שיהודים עוברים ברית מילה. לובוטומיה תעבורתית.

קטעים אתם, עם השבדים. אם אתה נוסע לפניהם בכביש חד-נתיבי, והמהירות שלך איטית מדי לטעמם, כי אולי אתה זקנה בת 80 שבקושי מבינה מה היא עושה, הם לא חושבים שצריך לדפוק מיד מופע אור-קולי ססגוני ולצפור בטירוף ולנפנף בידיים ולהדליק ולכבות את האורות באמוק, אוחר כך ברמזור לקלל אותך ולציין את ההתמחות המקצועית של אמא שלך ולירוק עליך. הם סתם חושבים בנחת משהו כמו: "אוף".

חוויה מעניינת לנהוג בשבדיה.

יכול להיות שכל זה נובע מכך שהם חושבים לעצמם שיום יבוא וגם הם ירצו לפנות ימינה או שמאלה, ואז איזה כיף זה יהיה אם יאפשרו להם לעשות את זה, מה? או שלפעמים גם להם יש סיבה לנסוע לאט, ואז איזה כיף זה אם לא מקללים אותם, מה?

אגב, בשבדיה יש (באמת) הקונפיגורציה הבאה ברמזור:

אור ירוק למי שרוצה לפנות שמאלה, ובאותו הזמן אור ירוק לזה שבא ישר ממול ונוסע ישר גם הלאה, ויש לו זכות קדימה, והוא לא מאפשר לך לפנות שמאלה למרות שיש לך אור ירוק לזה.

כאילו: אתם יודעים מה, לכו תשברו לכם את הראש עם זה. אנחנו נותנים אור ירוק לכל מי שרוצה, טוב לכם עכשיו?

מצד שני, יש להם רמזורים רואים. בהתחלה חשבתי שיש לי קשר טלפאטי אתם. אני מתקרבת לרמזור אדום, הוא נהיה ירוק. ושוב, ושוב, ושוב.

מסתבר, שהרמזורים ממוחשבים, ואם אין תנועה בכיוון שמנגד, הרמזור מוריק לך את הדרך. נחמד, לא?

המשך יבוא.