לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

הֲגִיגַיִּל


הֲגִיגַיִּל מתחרז עם אביגיל. הברקה כזאת. דברים מעניינים יותר או פחות שראשי מקדיח. כי שבעים השנים הראשונות קצת קשות.

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2006    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  




הוסף מסר

11/2006

של מי הרצח הזה, לעזאזל?


 

יובל רבין כן מתראיין או לא? אה, ונועה רבין, מה אתה? מה היא חושבת? רגע, והבת של רבין? והאחות שלו? טוב, לאה רבין כבר מתה, אז אי אפשר לשמוע מה דעתה על מה שקורה אחרי רצח בעלה.

אני מנסה להבין מה לבני המשפחה הזאת ולרצח רוה"מ. למה דעתם וההיבטים שהם מציעים בכלל רלבנטיים? מה מעניין אותי איפה יובל רבין גר, במה הוא עובד, ומה דעתו על כל פעם שיגאל עמיר עושה ביד?

 

רצח ראש ממשלה, לא סתם, נגיד כמו שפלמה נרצח בשבדיה בלי מניע ובלי סבה, אלא בגלל שהוא היה ראש הממשלה הנבחר ובגלל שהוא החליט לבצע את המדיניות שלשמה הוא נבחר, זה עניין משפחתי? של יובל ושל נועה יבדלו לחיים ארוכים?

 

כי אם כן, אז גם לי יש מה לספר לעיתונות כל שנה ביום השנה למות אבי ז"ל, מראשוני העלייה השלישית, חלוץ פטריוטי שמסר את חייו על תקומת ישראל בארצו. גם לי כואב מאד שלא זוכרים את חייו ואת מותו ואת תרומתו למולדת, לעזאזל.

 

הרי הטרגדיה הנוראה בהירצחו של רבין היא לא האובדן שמשפחתו עברה. כאלה יש לנו 600 כל שנה רק מתאונות דרכים, שלא לדבר על כל מי שמתו ממחלה או מאלימות ברחובות. אם זאת הטרגדיה של המשפחה הזאת, יש לנו עשר בלירה כאלה כל יום.

האסון הוא דווקא בכך שזה היה ניסיון אלים לרצוח את השקפתו, לנצח את השיטה הדמוקרטית שמכוחה פעל. ניסיון, אמרתי? ניסיון מוצלח שהשיג את מטרתו, התכוונתי.

 

אם יש מישהו שממש לא מעניין אותי לשמוע את יגונו ואת אסונו האישי בנושא רצח רבין, זה המשפחה שלו.

אם יש מישהו שממש אין לו מה לתרום לי סביב הזיונים המאושרים, תרתי משמע, של יגאל עמיר, זה יובל רבין.

 

יובל רבין הוא בנו המיותם של אביו, ונועה היא נכדתו המיותמת של סבה, והם צריכים להתאבל עליו כמו שכולנו מתאבלים על יקירינו, בדלת אמותיהם, עם משפחתם ועם חבריהם.

הם לא סמכות שדעתה קובעת משהו בנושא הילדים של יגאל עמיר כן או לא.

 

הרצח הזה הוא האסון שלנו, של בני הארץ הזאת. או אם תרצו, הוא התגשמות חלומם של מי שייחלו לו.

זה רצח לאומי ממדרגה ראשונה, רצח פוליטי פאר-אקסלאנס.

הוא לא שייך למשפחה בהיבט הציבורי שלו.

 

אני לא בכיתי שבוע ימים על רצח האבא של יובל, ולא התאבלתי כמה שנים טובות על רצח הסבא של נועה'לה.

הם לא שייכים לזה אצלי. זה לא קשור אליהם.

 

אני כבר מתחלחלת מיום השנה הקרב אלינו וכל הכן-ריאיונות לא-ריאיונות עם בעלי הבית, בניו, בנותיו, נכדותיו, ניניו ושילשיו.

 

תוציאו לי אותם מהתמונה, כי הרצח הזה הוא שלכם ושלי, לא שלהם. 

 

יופי של ציור של רבין, דניאל! תודה!

 

 

נכתב על ידי , 8/11/2006 02:23  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אביגיל בכלר ב-13/11/2006 01:21



כינוי: 

בת: 76

ICQ: 6745571 






32,385
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , יצירתיות , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאביגיל בכלר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אביגיל בכלר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)