הֲגִיגַיִּל

האב/סטרינדברג הקאמרי

יש לי חברה שפעם טלפנו אליה מאיזשהו תיאטרון או תזמורת, והציעו לה לקנות מנוי שנתי.

"לא, תודה," היא ענתה. " זה הרבה יותר מדי תרבות בשבילי. אני עוד עלולה למות מ-OD"

גם אני לאחרונה צורכת תרבות בכמויות שעלולות להוכיח את עצמן כקטלניות. מזלי שלא הפסקתי לקלל, אני מסתובבת בבלואי סחבות, ולעולם לא יהיה לי מעיל פרווה. אחרת עוד הייתי מתחילה לדבר במבטא ייקי מרוב תרבותיות.

אז הלכתי עם עירית, חברתי הטובה ושותפתי הנאמנה למנוי לקאמרי, לראות את האב בקאמרי. בפעם הראשונה בחיי הצגת תיאטרון של ממש בערב שבת. שתינו נהנינו מאד. אולם קטנטן, תחושה של הצגת סוף השנה בבית הספר, ועל הבמה שחקנים לעילא ולעילא, במחזה נפלא עם ניחוחות מהעבר הקרוב, פה-פה, כמה מטרים מאיתנו. המחזה עוסק במשפחה שלא נותר בה דבר פרט לאיבה בין הבעל לאשתו, ומריבה גדולה על כיוון החינוך של בתם היחידה - חילוני או דתי.

אבל מלמעלה, כמו קצף על פני המים, משחק תפקיד חשוב חוסר הוודאות ואי-היכולת לדעת אל-נכון של מי הילד שנולד לאם.

המחזה מעניין, למרות הפרט האנאכרוניסטי הזה, מבוים מצוין, ומשוחק נפלא. שאפו. אגב, לא יודעת אם גם במהלך השבוע הוא מועלה באולם כזה קטן, אבל האולם הזה תרם חלק לא מבוטל מההנאה. השחקנים הראשיים הם שרה פון שוורצה, וגיל פרנק. את המחזה תרגם גד קינר (משבדית?) וביים יוסי פולק, השחקן. 

בעית הזהות של האב נפתרה כבר בימינו, ואפילו אני כתבתי על זה איזשהו ניסיון של מחזה פעם. כתבתי על המהפכה האדירה שחוללה פה בדיקת הרקמות והאפשרות שיש לכל אם להוכיח שגבר מסוים הוא אבי ילדיה. לבעלים יותר קשה לכפות על ילדיהם בדיקת רקמות, גם אם הם נטרפים מספקות, בגלל הסיכון שמי מילדיהם יוכרז כממזר, אם יסתבר שהוא לא אביו. אין לי מושג אם בחו"ל יותר קל להם.

המצב בארץ היה מאד בלתי תומך בנשים עד להמצאה הזאת. לא היה סיכוי לבחורה רווקה שהרתה להוכיח שגבר מסוים הוא אבי עוברה. הבחור היה מגייס כמה חברים, הם היו עושים לעצמם יום כיף, שכלל הופעה קצרה וממצה בבית המשפט, ואז היו הולכים לחגוג. החברים המסורים היו עולים על דוכן העדים, ומעידים בשבועה איש בתורו, שהם שכבו עם המתלוננת בדיוק באותם ימים שהנתבע שכב אתה, ובזה היה מסתיים המשפט. באין אחראי ודאי, נבצר מבית המשפט להצביע על מי מהם, ולהכריז עליו כאב.

אתם יודעים מה קרה אז?

שני דברים באו לעולם אז, והם כרוכים ומפותלים זה בזה באין מפריד: בדיקות ה-DNA, והביטוי הנאלח "היא גנבה לי זרע"

נשים מכדור הארץ, גברים - לא יודעת מאיפה הם, אבל בטוח ממקום אחר.

דניאל הנפלא, תודה על הגומי!

אחרי ההצגה עירית ואני קרענו את העיר. הלכנו לפאב השופטים, התישבנו על הבר, שתינו בירה וגינס בהתאמה, אכלנו דג מלוח לזכר אבותינו האשכנזים, והתקשקשנו לשובע.

שבדית-עברית

אני קוראת את ביקורו של רופא המלך של השבדי פֶּר-אוּלוף אנקוויסט בעברית ובשבדית במקביל. מדי פעם אני עושה לי אתנחתא מהקריאה השוטפת, קוראת דף או שניים בשבדית ומשווה לתרגום (של דנה כספי, המשובח עד מאד!) לעברית.

שמחה גדולה.

ואני כותבת המון. דניאל, חכה לי. עוד מעט מגיע פרק ראשון.

לא עשיתי שום דבר רע בימים האחרונים, ולא הסתכסכתי עם אף אוכף חוק או נציג השלטונות.

אני מבטיחה לעבוד על זה בזמן הקרוב, כי לא בראש שלי הגיברת האולטרה תרבותית שאני בונה לי פה בזמן האחרון, בלי להרגיש.

נשארתי פרחחית פרועה ופראית מהכרמל. באמא שלי.

אל תתנו לקשקושים שלי לשנות לי את התדמית שבראתי לי בעמל כה רב!