...עצמי
תימורה ביקשה ממני להצטרף למשחק הזה שבו כל אחד מספר 5 דברים על עצמו שלא ידועים. יכול היה להיות מעניין, אבל כולם מספרים כמה הם נפלאים. ממש אתגר. אני תורמת בחשאי לעניים, אני מתנדבת כל חיי, אני טוב, אני נדיב, אני נפלאה.
רציתי לכתוב 5 דברים רעים על עצמי, אבל לא בא לי להיות הפרייארית היחידה... טוב, הבטחתי ואני כותבת.
אז הנה 5 דברים שישכנעו אתכם שאני נפלאה (ואני מצפה להצעות עבודה, אם היה למישהו ספק).
1. אני הקצינה הראשונה והיחידה בצי הסוחר הישראלי מאז שאברהם אבינו בא הנה. אני קצינת סיפון בדרגה קצינה שלישית, עם אישור למלא תפקיד של קצינה שניה. הפלגתי בים 5 שנים על אוניות צי הסוחר. האונייה האחרונה שלי היתה אוניית נוסעים, וזאת היתה נסיעת כיף. בשאר ההפלגות קרעתי את התוסיק בעבודה על הסיפון. האלוף יומי ברקאי, מפקד חיל הים, הכניס לראשונה נשים לקורס חובלים בחיל בעקבותיי. היינו חברים טובים מאד.
2. יכולתי לפרסם ספר של סיפורים קצרים שלי כשהייתי בת 26. הציעו לי. לא הסכמתי בגלל שאני מטומטמת.
3. למדתי שבדית לבד, תוך כדי קריאה, לפני כ-8 שנים. אני קוראת שבדית שוטפת. לא כותבת, לא מדברת, לא מבינה כשהם מדברים. קוראת. חוץ מזה אני יודעת עוד 5 שפות. יופי אביגיל.
4. עבדתי עם הבדואים בנגב כעוזרת מנהל מחוז במשרד רוה"מ כ-7 שנים. אני יודעת עליהם המון, וגם דברים שאף אחד כמעט לא יודע. כמו הסדר הקרקעות שניסינו לעשות אתם עד שבגין עלה לשלטון, וכמו גיוס המוני של כל הבדואים להצביע בעד מפאי, כולל איומים והבטחות. כן, כן. אל תספרו לי כלום על שחיתות.
5. בגיל 16 מתה חברתי הטובה ביותר, אחת מתוך שתיים (היינו שלישיה), מסרטן הדם. עד היום לא עיכלתי את האסון הזה.
...פחד
לפני כמה ימים התארחה אצלי כלבה של חבר שלי ליממה אחת. היא כלבה מבוהלת קצת, אבל היא מכירה את הכלבים שלי ואוהבת אותם. לפתע הגיע בני היקר מלווה בכלבתו, והכלבה האורחת, לוּלוּ, נבהלה נורא והצליחה לברוח מהדלת האחורית, כשהיא מותירה אחריה שובל של פיפי. כל הלילה חיפשתי אחריה, בסוף מצאתי אותה ושכנעתי אותה להיכנס למכונית.
למחרת שוב הגיעו בני וכלבתו, והפעם היתה הדלת האחורית סגורה, ולולו נאלצה להתמודד עם מלאך המוות פנים מול פנים.
היא פשוט קפאה על עומדה והשתינה חופשי.
כשראיתי את האימה ההזאת, חסרת התקווה, הזאת, נזכרתי בימים הראשונים אחרי שנודע לי שאני חולה בסרטן. כל רגע, אבל ממש כל רגע רצתי לשירותים לעשות פיפי. שבוע של היפר פעילות כליות ושלפוחית השתן.
נזכרתי בבקרים. בהתעוררות אל תוך הסיוט הזה. אל הידיעה הזאת. אל התסריטים שרצו לי בראש של מה שצפוי לי ואיך כל זה עלול להיגמר.
היתה לי תחושת טביעה מתמדת. כאילו אני בלב אוקיינוס גדול, ואני טובעת. ואי אפשר להציל אותי.
תומס היה אתי, הבן שלי היה, החברים והחברות היו כל הזמן, הטלפון לא הפסיק לצלצל מרחבי העולם כולו. ואני טבעתי.
רק כמה ימים, אבל טבעתי כל הזמן. צללתי למים אדירים.
כלום לא עזר.
הכי נורא היתה תחושת הבדידות. הבדידות המוחלטת הזאת. לבד באוקיינוס הטורפני.
אין, אין דבר בודד בעולם הזה מפחד מוות.
...פמיניסטיות
אף אחד לא הזיק לאינטרס של הנשים כמו התנועה הפמיניסטית. המשפט של רמון הוא אחת התוצאות המטורפות של הקמפיין הטהרני שלהן.
אבל העיקר, העיקר, הוא הקרבה וההתקרבות שלהן אל הצייקנות המתחסדת של הדתות הקיצוניות. הן נגד פורנו, נגד מגע, ונגד סקס באופן כללי.
הן אנטי-נשים. באירופה הן משתפות פעולה עם האיסלם ברדיפתן את כל מה שסקס או/ו שמחת חיים נודף ממנו.
פויה גועל נפש.
...ג'יי גולד
כל מי שמתעניין באבולוציה, בסטטיסטיקה, במפגשים עם אנשים שלא מפסיקים לתמוה ולתהות על כל דבר - שירוץ ויקנה את הספר "יד מלאה" Full House
תענוג נקי.
הייתי מתחילה אתו דיון מעמיק בכיף אילו לא מת.
ג'יי גולד הוא אחד האנשים שאני מתגעגעת אליהם מבלי שהיכרתי אותם.
הוא גם מצחיק ושנון ורהוט מאין כמותו.
...הנשיא
אני יודעת שזה לא פופולארי, וזה חתרני ואנטי-ממסדי, אבל הנה אני אומרת את זה בפה מלא:
לא רוצה לראות אותו בכלא.
לא יודעת מה יעשו לו - לא רוצה שילך לכלא.
לא רוצה, מה תעשו לי?
לדניאל מורגנשטרן יש הצעה...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
