מה עוזר לי שצווחתי פה שיש לנו רמטכל אידיוט לאורך כל המלחמה.
לא ידעתי שהוא השתלט ככה על הממשלה ועל כל המדינה.
אבל גם אם הייתי צורחת את זה לא היו שומעים לי.
כולי בלוג.
הוא יצא רע גם מועדת וינוגרד.
אבל עפר שלח יודע לספר דברים מבהילים יותר על הרמטכל שהיה מופקד על חיינו בזמן המלחמה.
הנה עפר שלח ב"בין ששי לשבת" הערב (עם יצחק לבני שלא נותן לאף אחד לדבר ומעצבן נורא):
ימים ספורים לפני תחילת המלחמה מציע מופז הצעה כלשהי.
לשכת רוה"מ מצלצלת לרמטכל ומבקשת ממנו להפוך את הצעתו של מופז לתכנית אופרטיבית, ולהציג אותה כאלטרנטיבה.
הרמטכל מסרב. במקום שיהיה גוף כמו המועצה לביטחון לאומי שזה יהיה תפקידו, או לחילופין, שיגידו לו אדוני הרמטכל, או שמחר בבוקר זה מונח מול הקבינט או שאתה הולך לבקום, זה מה שקורה: התכנית לא מוצגת.
בישיבת הקבינט שבפניה הוא עמד בסירובו להציג את הצעתו של מופז כחלופה, מוריד הרמטכל לשרים 4 פקודות:
- אתם מצביעים רק על תכנית הצבא. זה הכל. אין תכנית אחרת.
- אתם מצביעים עליה על קרביה וכרעיה. אין נתחים נתחים. זה המינוח המפורט שהוא משתמש בו.
- אתם מצביעים עליה היום. אין זמן.
- אם לא תאשרו אותה אני אמליץ, ואף אדליף שהמלצתי, לשחרר את המילואים.
ומוסיף עפר שלח:
"אני קורא לדבר הזה הפיכה צבאית.
נורא פשוט. והגרוע מכל - זאת הפיכה צבאית בהסכמה.
הסכמה לא רק של רוה"מ, אלא של שרי הממשלה, בהם שרים בעלי ניסיון ביטחוני גדול מאד, כמו מופז.
מופז עצמו מצביע נגד ההצעה של עצמו."
ועוד:
"לאורך כל המלחמה הרמטכל לא כינס את המטכל, לא הפעיל את מוצב הפיקוד העליון (הבור), התיעץ בחבורות קטנות כאילו זה היה איזה מועדון טייסת, וסכר את פיהם של האלופים."
אני מקבלת כאבי בטן מהמלים האלה.
מי שיכול, שיקרא את הספר שלו ושל יואב לימור.
אני - חבל עליי.
אני לא אעמוד בזה.
בינתיים דניאל מורגנשטרן אסף לי את כל האיורים שלו מתחילת המלחמה, כשלא הצלחתי להפסיק לקלל אותו:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
