פעם עמדנו, בני היפה והחכם ואני, ליד דיזנגוף סנטר. ניגשה אלינו נרקומנית שעוביה כעובי דף נייר, וביקשה נדבה. בני הרחום מיד שלף שקלים טובים מכיסו, ונתן לה. טוב, נו, אצלנו מקובל לתת נדבות מזה דורות רבים, אבל לא ככה!
אמרתי לו, (בנוכחותה): ברור לך שזה ילך לסמים, כן?
והוא ענה: גם סמים עולים כסף.
זה היה שיעור מאלף אחד מני רבים שלמדתי מפי הטף.
גם סמים עולים כסף.
או במלים אחרות: אם אתה רוצה לתת, תן, אל תזיין את המוח.
האמת היא שהדילמה הזאת צצה מדי פעם בקרב אנשים בסביבתי. למשל, כשמישהו מתארח לי במכונית ובצמתים עטים עלינו אנשים דקיקים.
כמעט תמיד אני ננזפת על שאני תורמת לתעשיית הסמים בארץ וגם דוחפת את האיש אל מותו.
כשאני מפעילה את ההרצאה הקטנה שלי, כמעט תמיד אני נתקלת בהתנגדות.
"מה פתאום שאני אתן לו כסף לסמים"
"הוא בחר בזה, שיסתדר לבדו"
"שהמדינה תתן לו"
"אני לא אעזור לו לקנות סמים"
"שילך להיגמל"
ועוד כהנה וכהנה דברי צידוקין וחיסודין מלאי טוהר כוונות מפי יחידי סגולה ישרי דרך ותמימי נפש.
ומה אם הנרקומנית שמבקשת נדבה, תוציא את המעות המסוימות האלה שאתה נותן לה דווקא על סנדביץ', ורק את הכסף שתקבל מהמכוניות האחרות תזרוק על סמים?
אז מה?
כשמישהו מבקש ממך עזרה, האם מן הראוי לפשפש בתקפות הצורך שלו?
אם שכנה תבקש ממך לשמור לה על הילד כמה שעות, האם תעשה את זה רק בתנאי שהיא תבלה בספרייה העירונית בזמן הזה? או תלך לעבוד כדי לפרנס את הילד? ואם כן, האם תתעניין לדעת מה היא תקרא בספרייה? ואיך היא בדיוק מפרנסת את הילד? ואם היא קוראת שם רומנים זולים שאתה ממש בז להם, אז לא תשמור לה? ואם היא יוצאת לפגישה עם מישהו שישלם לה עבור שירותי מין, אז תשמור לה, או לא?
אם מישהו יבקש ממך הלוואה, האם תברר קודם לשם מה היא נחוצה לו, ורק אז תחליט אם המטרה ראויה, ורק אם היא ראויה בעיניך תלווה לו?
אם יבקשו ממך עזרה בהעברת רהיט ממקום אחד לאחר, האם תסכים לעזור רק אם הרהיט מוצא חן בעיניך? או רק אם המקום שאליו צריך להעביר אותו ראוי בעיניך? או רק אם ההעברה בכלל מוצדקת לדעתך?
אם השכנה השמנה מאד תבקש כוס סוכר, מה תעשה? תיתן לה רק אם היא תבטיח לא להשתמש בסוכר בעצמה?
אם נכה יזדקק לעזרה בחציית הכביש, האם תוודא קודם שהוא רוצה לחצות את הכביש למען מטרה שאתה לא מתנגד לה?
אה, ועוד משהו: אם חבר יבקש ממך הלוואה למטרה מסוימת, ואחר כך תגלה שהוא השתמש בכסף הזה לדברים אחרים, מה יקרה אז? תכעס עליו שהוא שיקר? תגיד לו שאילו ידעת שכך הוא יעשה, לא היית מלווה לו את הכסף? תנזוף בו? תבקש שיחזיר לך מיד? תודיע לו שלהבא לא תיתן לו?
זה עניינך בכלל איזה שימוש עושים אנשים בעזרה שאתה מגיש להם?
אם אתה מוצא את עצמך מברר ומוודא ומחטט ומגלה לשם מה זקוק מי שמבקש את עזרתך לעזרתך - עזוב.
אתה לא באמת נותן, ולא באמת רוצה לתת.
ואתה גם לא מוכרח.
נתינה על תנאי לא שווה כלום.
בלי חשבונות בבקשה. המסר של דניאל מורגנשטרן הנפלא
אוי כמה שאני שונאת אנשים שמטיפים לי מוסר.
בעיקר בפוסטים יהירים ונוטפי חוכמת חיים אלק...
גועל נפש.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
