הֲגִיגַיִּל

באגף הל"ס (ללא סמים) כלואים כ-120 גברים.

60 מהם עובדים כל יום מ-8 עד 15:30 תמורת כ-150 ש"ח לחודש.

עוד כ-20 הם "החוליות", העוזרים בניהול האגף: חלוקת אוכל, ניקיון, מתן שירותים שונים לאסירים האחרים (לך תשיג לי סיגריות ממשה, למשל).גם הם מקבלים תמורה כלשהי עבור השירות שהם מספקים.

סדר היום של אסירי אגף ל"ס בכלא איילון הוא כדלקמן:

השכמה - 6 בבוקר

פתיחת התאים - 7:15

ארוחת בוקר והסתובבות חופשית במסדרונות.

כניסה לתאים ונעילה לשם ספירה - 8:00

הספירה אורכת כחצי שעה, בתנאי שאין בלבול וטעות. אם צריך לספור שוב, היא עלולה להתארך ללא הגבלה.

אחרי הספירה האסירים העובדים (כמחצית כלל האסירים) עוזבים את האגף ויוצאים לעבודה, ועד 13:00 הנותרים נעולים בתאיהם.

פתיחת התאים - 13:00

האסירים העובדים חוזרים, וכל האסירים נכנסים לתאים וננעלים בהם - 15:30.

פתיחת התאים שוב - 17:00

האסירים חופשיים לשוטט במסדרונות ולטלפן.

נעילת האסירים בתאים עד הבוקר - 22:30   

בתאים יש לאסירים טלוויזיה, רדיו, ומדי בוקר הם מקבלים ידיעות ומעריב.

סדר היום מופרע לעתים ע"י סירנה עולה ויורדת. זה קורה כל אימת שמתפתחת תגרה אלימה בין אסירים. כל אסירי האגף מצווים בהישמע הצפירה להיכנס לתאיהם. התאים ננעלים, והם מחכים שהמהומה תירגע. אין לדעת כמה זמן זה עלול להימשך.

יש להם 10 טלפונים (ל-120 איש) שפועלים בעזרת טלכרט.

בכל תא מתגוררים כ-10-15 אסירים.

לרובם יש מיטות.

אחד או שניים בכל תא ישנים על מזרן על הרצפה.

באגף הזה כלואים פדופילים, רוצחים, גנבים, אנסים, ופושעים מכל הסוגים. גם נרקומנים שעברו גמילה.

מרבית האסירים באגף שפוטים ל-10 שנים עד מאסר עולם או יותר ממאסר עולם אחד.

כמחצית האסירים ערבים.

כ-10 אחוזים מתוכם הומואים (כמו בקרב האוכלוסיה הרגילה בערך).

אסירים ידועים באגף: רעי חורב, רוזנשטיין, ההוא ששרף את אשתו ובנותיו למוות.

תוספת

למה אני מספרת את זה? שואל ארך אפיים.

עניתי לו שאני קצת עסוקה באגף הזה לאחרונה בתוקף פרוייקט סודי.

אבל למה זה מעניין?

כי זאת בועה סגורה.

כל רגע שאנחנו פה חיים, הולכים לסופר, רואים סרט, קופצים לבית קפה, וכו', יש שם מושבות סגורות הרמטית ומבודדות מהעולם. ממש פה ליד. רואים את המושבות האלה כשנוסעים בכבישים.

לא חושבים על מה קורה בתוכן שניה אפילו.