מפליא ומתסכל מאד לראות את ההמון הזועם הזה נאסף בככר ותובע משפט.
משפט צדק כמובן.
אני לא בטוחה שאני יודעת איך להתיחס למשל, לפרופסור יולי תמיר. בכל זאת, אשה אינטליגנטית ומוצלחת לכל הדיעות. אולי הפופוליזם השתלט עליה, והיא נכנעה לרחש ההמון. ובכלל, צריך לחשוד בכל הפוליטיקאים שלא תמיד יטרחו לחשוב לעומק על העניין עצמו, ויעדיפו להתרכז בסקרים ובמדדים אחרים של רווחים פוליטיים.
מזוז ניסה בכל הדרכים שעמדו לרשותו, בהתנסחויות מהתנסחויות שונות ובכל מיני הזדמנויות, לקרוץ אל הנשים ולהעביר להן את המסר הכל כך קריטי: הלו, אני בעדכן! תסמכו עליי. זה הכי טוב שיכולתי לעשות בנסיבות האלה.
הוא הסביר שוב ושוב עד שניחר גרונו, ואני התחלתי לרחם עליו, שהסיכוי להרשיע את קצב באונס ובפשעים אחרים היה קטן. שזאת הסבה שהוא סבר שפגיעתו של אישום באונס היתה עולה על תועלתו אם בכלל היתה לצדו תועלת כלשהי, שהתוצאה עלולה להיות אכזבה מוחצת ומרה לנשים באשר הן.
הוא אמר שקצב הוא מטרידן מין סדרתי, שהוא שקרן, שצריך להמשיך ולהתלונן, שמה שהפרקליטות השיגה רחוק מלהיות בטל בששים.
אבל כלום לא עזר. עוד הוא מדבר, והככר מתמלאת באנשות ובאנשים כמאמר המיכאלי, בשלטים זועקים, בקריאות חמס וחימה ובתביעה נחרצת למשפט "צדק".
ההסבר של מזוז הערב היה די פשוט, למרות שדנה וייס התעקשה עד הסוף שהיא לא מבינה אותו. מתוך התלונות על אונס נמצאו שתי תלונות, של א' ממשרד התיירות, שלמרות חולשתן , ובאין טוב מהן, דובר בהן כמועמדות להיכלל בכתב האישום. אחרי השימוע והראיות שנחשפו בו, התלונות האלה נחלשו עוד יותר, ובכל זאת מזוז היה מוכן לקחת על עצמו את הסיכון ולכלול אותן בכתב האישום, אלא אם כן יימצא לו פתרון יותר מוצלח.
רק אחרי שנראה לו שהנה הוא מצליח להצמית את קצב להודאה בעבירת מין מסוג פשע, במחיר עונש מאסר על תנאי, רק אז הוא עשה את החישוב האלמנטרי, הפשוט, המתבקש: כך ניתן לקבל את קצב מורשע בפשעי מין על פי הודאתו ועל בטוח.
מחירה של התוצאה הזאת די כבד: הוא לא יישב בכלא המון שנים. מצד שני, הרווח גדול: היא מבטלת כל סיכוי שהוא ייצא מהמשפט זכאי וצח וחף מפשע כאילו כלום לא קרה, והסיכוי לכך על פי מזוז היה גבוה.
לא מדובר פה בהסבר משפטי מסובך, ואף לא בהתפתלויות יורידיות מעוקלות שהאדם הפשוט לא יוכל להבין בקלות. הדילמה היתה בין אישום כבד שקצב היה עלול להינצל ממנו לחלוטין, לבין לכידתו בתוך מבוי סתום לשעולם לא יאפשר לו להיחלץ ממנו.
ברור לכל שהפתרון של מזוז הוא בדיוק האינטרס שלנו, זאת המטרה המדויקת של הנשים: לכפות אותו אל הודאה מפיו, שבה הוא אומר שהוא עבריין מין נאלח, הודאה שתמיט עליו קלון לנצח, ושאין עליה לא ערעור, לא סליחה ולא מחילה.
ובכל זאת השדולה המטורללת הזאת של נשים אינטליגנטיות, לוחמניות, שכל מעייניהן נתונים כביכול למיגור השליטה הרודנית של גברים בנשים הנתונות לחסדיהם, מבכרות על פני סגירה הרמטית זאת כתב אישום שעומד על כרעי תרנגולת, וסופו - מי ישורנו.
קשה להבין את ההיגיון שמאחורי הדרישה הזאת, וכבר בעצם הקושי הזה או אם לדייק, בעצם הטמטום הזה, מסתתר נזק גדול לנשים ולמטרותיהן.
נזק שעלול להיות ללא תקנה.
נפלא, דניאל מורגנשטרן! עיניים להן ו... אוי לעיניים...
תוספת.
לינק לטור מדויק
בבלוג זה
בכל הבלוגים
