מקצב למדנו ש:
לא מתלוננים על ניסיון סחיטה אחרי 20 שנות פעילות מינית פושעת.
אם אתה משתמש בעוצמתך כדי לקדם את חיי המין שלך, אתה לא מתלונן על ניסיונות סחיטה.
עסקת חבילה כזאת.
אתה יודע על איזו חבילה אני מדברת.
אתה משלם, או מתפלל שהיא לא תוציא את איומה לפועל.
אלה שתי האופציות היחידות.
ממזוז למדנו ש:
לא תמיד ולא בכל מחיר מוכרחים לברר את כל האמת.
אם אתה מזהה שתלונה על סחיטה היא רק הצ'ופצ'יק של גידול ממאיר גדול שמסתתר מאחוריה, שהמתלונן שקרן נבזי, וכשאתה מזמן את הסוחט אתה מגלה שגם הוא שקרן חסר מעצורים, תפסיק לגמרי לברר את האמת ולחשוף את הגידול.
אין טעם.
עוד לא התחלת, וכבר יש לך עסק עם שני שקרנים חסרי מצפון, מה יש לך בכלל להמשיך עם זה?
מהאותיות למדנו ש:
אם את משתמשת באבר המין שלך כמכשיר לקידום בחיים, לפחות תשתקי.
הישגת מה שהישגת, או שלא, וזהו זה.
אין פרק ב'.
אל תנסי לפצות את עצמך על הכישלון לא ע"י איומים ולא ע"י שתהפכי את עצמך לקורבן חסר ישע בעזרת שקרים ותרגילים.
כל ניסיון לסחוט את הלימון הזה עוד ועוד, ייגמר בבכי.
והכוונה לא לבכי המניפולטיבי והמתחזה שראינו.
דניאל מורגנשטרן אייר זין בעין...
המחזה הזה נגמר עם שתי גוויות על הרצפה, זאת של היועץ המשפטי עדיין מפרכסת, והמון אותיות שחוטות ומנופצות מסביב.