לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

הֲגִיגַיִּל


הֲגִיגַיִּל מתחרז עם אביגיל. הברקה כזאת. דברים מעניינים יותר או פחות שראשי מקדיח. כי שבעים השנים הראשונות קצת קשות.

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2007    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    




הוסף מסר

7/2007

הכל זורם גם בשס


יש לי סיפור מעניין, מעין משל, ששמעתי לפני עשרות שנים מהחברה הכי טובה שלי, חברת ילדות.
הסיפור הזה היה במציאות, ממש כפי שאני מספרת, פרט לשמות.

נדמה לי שרק לאחרונה קלטתי את הסיפור הזה במלואו.

בכתה של החברה שלי, בבית הספר הריאלי בחיפה (מגמה ספרותית) היו שתי בנות: צילה וגילה. לגבי שתיהן התפתח דפוס קבוע של התיחסות מצד המורה לספרות. בכל פעם שהיה עליהן לכתוב חיבור, צילה קיבלה ציון מצטיין, וגילה לא עברה.
שנים זה נמשך, ובכל פעם גילה לא הבינה מה קורה. היא ניסתה ככה, וניסתה ככה, ושיננה את החיבורים של צילה כדי ללמוד את הסוד, אבל כלום לא עזר לה. במבחן הבא בחיבור היא שוב נכשלה, וצילה שוב קיבלה 9.
גילה נתקפה יאוש, ופשוט לא ידעה מה לעשות עוד.
עד שצילה הציעה לה הצעה: בואי נעשה תרגיל, את החיבור הבא אני אכתוב לך, ונראה מה יהיה.
אכן, את החיבור הבא צילה כתבה בשתי גרסאות.
היא באה אל גילה ואמרה לה: הנה שני החיבורים, גילה. תבחרי לך, ותגישי איזה מהם שתרצי.
גילה בחרה לה את החיבור שנראה לה יותר טוב, והגישה אותו.
התוצאות לא איחרו לבוא: צילה 9, וגילה נכשל.



אני לא יכולה להגזים בחשיבות הסיפור הזה, והעובדה שהוא קרה על באמת בדיוק כך, מזעזעת עוד יותר.

זה סיפור על כל מיני דברים, אבל בעיקר על עיוורון.
אולי זה סיפור על כמה קשה לשנות רושם שכבר נוצר, כמה המוח מתעתע בנו כשכבר קבענו דעה, כמה אי צדק יש בעולם, אבל זה בעיקר סיפור על עוורונו של המין האנושי.
דברים קורים, העולם משתנה ומתהפך, ואנחנו לא רואים. כלום.



אני לא אצביע שס לעולם. וגם לא שום מפלגה דתית, כי אני מאמינה שאין לאלוהים או לדת מה לחפש בפוליטיקה.

שס היתה מפלגה נתעבת בעיניי מאז שנוסדה.
היא היתה גזענית, מפלגת, מסכסכת, רקובה, מושחתת, טפילית, מתנשאת.

לא יכולתי להתגבר על הטירוף הזה, שהמדינה מממנת את משרד החינוך שלהם על חשבונה, על חשבון מערכת החינוך של כולנו, בדעה צלולה ובלב חפץ, כשכל מפעל החינוך אלק הזה נברא רק כפס ייצור למצביעים לשס. המדינה שלנו מממנת את שטיפת המוח ששס מעניקה למצביעי העתיד שלה. השתגעתי מזה.

השחיתות שלה והיהירות הזחוחה (בפעם הבאה יהיו לנו 21 חכים!), שלא לדבר על הרס של דורות שלמים של ילדים... באמת אין טעם להמשיך למנות את הזוועות.

אבל יום אחד שס עברה את הגבול של עצמה.
דרעי הוקע אל עמוד הקלון, המפלגה כולה נצבעה בצבעי השחיתות והריקבון, והבוחרים התחילו לסגת.

הרב יוסף לא פראייר. הוא קרא את הכתובת על קיר בית הכנסת שלו.
הוא לא רצה לראות בחרפתה של שס כשהתחילה לצנוח.
הוא הבין את הקשר בין התנהלותה לבין סימני הנפילה.
והוא עשה לזה סוף.

מהפכה שקטה יצאה לדרך בשס.
כמעט אף אחד לא שם לב, והאמת היא שהמהפכה עדיין נמשכת.

אחרי כליאתו של דרעי, ועוד שנים שלושה חכים, אחד מהם שר, נפל לו האסימון, לרב יוסף.
אחרי ששס ישבה קצת באופוזיציה, מנותקת מהסטרימינג קרן שפע, נפל לו עוד אסימון.

הוא התחיל לנקות את השורות שלו. הוא קבע שכל מי שיהיה חשוד בשחיתות או בפלילים לא יהיה חבר כנסת עוד.
נפסקו ההתכנסויות ההמוניות עם דברי הנאצה הגזעניים כלפי האשכנזים.
הסחטנות חסרת המעצורים ונטולת הבושה נפסקה.
ההתגיסות של שרי שס אך ורק למען הסקטור שלהם התמתנה.
תדירות ההופעות של שרי שס וחכיה באמצעי התקשורת צנחה פלאים.
דיבורי השחץ נפסקו לגמרי, ההטפות המוסריות-דתיות כמעט לא נשמעות עוד, ונדמה לי שגם הרב בעצמו נרגע והפסיק לקלל ולנאץ בדרשות שלו.

גם הסחטנות שעוד נותרה, ומעט ממנה אכן נותר, ראינו אותה עכשיו בבחירות לנשיא המדינה, הורידה ראש, ולא נותר ממנה אלא צל חיוור של החליבה המאסיבית שראינו בעבר.

שס של היום לא מזכירה במאום את שס המפלצת הטראומטית ההיא.


אבל אנחנו לא רואים את זה.
כולנו ממשיכים לדקלם את ססמאות המיאוס שהתרגלנו בהן, כולנו ממשיכים לחשוש ממנה, לפחוד מהשתלטות אטית והדרגתית, מהטכסיסנות שלה, מהשיטות הציניות שלה, מהבידול שלה, משנאת האשכנזים שלה...

לא שאני חושבת ששס שינתה אפילו כהוא זה את מהותה.
אבל היא שינתה את דרכיה, את איכות האנשים שמשרתים בה, את הטקטיקות ואת השיטות שלה.

וזה כל מה שרצינו, לא?

כל מפלגה, בהגדרה, היתה רוצה לראות את כל האוכלוסיה מסכימה אתה ונוהגת על פי האידיאולוגיה שלה.
גם לשס מותר.
כל מפלגה, בהגדרה, רוצה להיות מחוברת למקורות השפע והשררה.
גם לשס מותר.

כל עוד היא נוהגת על פי אמות המידה של שאר המפלגות הסבירות בארץ, מותר לה.




מצחיק, דניאל מורגנשטרן. היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו, הוא שואל?


ולנו אסור להיות המורה לספרות של צילה ושל גילה.
כשמתחוללים שינויים מול עינינו, שומה עלינו להבחין בהם.

העולם דינאמי. הכל זורם.

הכי כיף לפקוח עיניים, להיות עירניים ולהבחין בשינויים.

הכי פשוט להמשיך לדקלם את אותם משפטים כל החיים.



יללה, אני את ההרצאה המלומדת שלי להיום נתתי מעל הפודיום המכובד הזה.

עכשיו אני אאכיל את החיות ואטייל עם מקצתן, אם לא אכפת לכם.

נשיקות!
ודש לצילה ולגילה!



נ.ב. לא שכחתי. עוד אחזור אל הנשים הטפשות. בקרוב.


נכתב על ידי , 11/7/2007 00:15  
36 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אביגיל בכלר ב-17/7/2007 07:33



כינוי: 

בת: 77

ICQ: 6745571 






32,449
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , יצירתיות , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאביגיל בכלר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אביגיל בכלר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)