| |
הֲגִיגַיִּל
הֲגִיגַיִּל מתחרז עם אביגיל. הברקה כזאת. דברים מעניינים יותר או פחות שראשי מקדיח. כי שבעים השנים הראשונות קצת קשות. |
| 11/2007
תזכורת
הבן שלי אמר לי לפני כמה ימים שהוא מודה למלהק הגדול על שליהק אותו כאן.
אמרתי לו שבשבדיה ובדנמרק יש אנשים שמסתכלים על הליהוק שלו, וחושבים לעצמם אותו דבר.
אבל אני רוצה להזכיר היום את מי שחטפו את הליהוק הכי נורא שניתן להעלות על הדעת:
תושבי אפריקה.
הטבח ברואנדה היה המהיר ביותר שנעשה בעולם בקנה מדה כזה. חפוזי כזה (בחצר בעמידה).
כמעט מיליון איש נטבחו בעזרת מצ'טות ואלות בתוך 100 ימים. עם כל הכבוד לגרמנים, איפה הם ואיפה ההוטו. מה זה צריך להיות כל האופרציה הכבדה עם הלוגיסטיקה המסורבלת הזאת? רכבות אלק, מחנות יעני, סלקציות כאילו, ועוד תאי גזים. ועוד בסוף גם משרפות. ראבק. סתם בלגנים. לקח להם 4 שנים להרוג 6 מיליון איש, לעלובים האלה.
היו צריכים לקחת שיעורים פרטיים אצל ההוטו. מיבאים חצי מיליון מצ'טות ועוד כמה מאות אלפי אלות, וקדימה לעבודה. במאה ימים הם הגיעו לתפוקה שהרייך השלישי הצליח ליצר בשנה.
אין מה להשוות, סליחה כן?
אגב, הם כינו את המפעל המפואר הזה "עבודה". עשינו את ה-עבודה, מחר נעשה את ה-עבודה, אני לא זמין כי אני עסוק ב-עבודה.
כן, אז האו"ם לא רצה להפריע לתכניות של נשיא רואנדה הביארמאנה (בוטרוס גאלי היה חבר של הוגה הטבח, נשיא רואנדה בן ההוטו), מיטראן הצרפתי (להזכירכם, אביר זכויות האדם, סוציאליסט, שיוויוניסט, ובכלל אנושיסט מהמדרגה הראשונה) גם הוא היה מקורב להביארמאנה ולא בא לו להתערבב לו בתכנון, וקלינטון לא רצה להסתבך בגלל הפשלה במוגדישו. כל אחד מהם היה יכול לעצור את הטבח. אילו נפסק הטבח אחרי 99 ימים, היו ניצלים 10 אלפים איש. ואילו הוא נפסק אחרי 98 ימים היו ניצלים 20 אלף. וכה הלאה.
אף אחד לא חשב שזה מספיק חשוב.
אני יודעת שלכולם ברור שזה בגלל שמדובר בכושים סמבו שחורים.
לא.
גם אם אנחנו ניטבח פה הם יתחילו לדון להתדיין ולכנס דיונים.
הם יחליטו להתערב בדיוק במקרה לגמרי, כשהטבח ייגמר.
ראינו את זה במלחמת העולם השניה כשהם סירבו מסבות השמורות עמם עד היום להפציץ את מחנות ההשמדה.
ראינו את זה ברואנדה.
ראינו את זה בסרביה.
אנחנו לא יותר טובים ולא יותר נחשבים. תשכחו מזה.
נסחפתי בלהטו של נאום ההטפה.
נחזור לשחורים.
היום באפריקה:
בסומליה (בעיקר בבירה מוגדישו) יש תוהו ובוהו, רעב, מחלות, הרס ורציחות אקראיות בכל פנה כל הזמן. למעלה ממיליון איש נמלטו/נמלטים מהמקום. מיליון איש.
בקונגו (מערבית לגבול רואנדה+בורונדי) ממשיכים פליטים של הוטו וטוטסי להרוג אלה באלה כל הזמן, ונוספו אליהם עוד מיליציות פראיות שהורגות בלי חשבון כל מה שנקרה על דרכן. המוות הזה הוא סביב הזהב במזרח קונגו.
בזימבאבווה - שורר רעב כבד שגורם למוות המוני שם ולבריחה מאסיבית אל מעבר לגבול, שגם היא גובה חיי אדם.
בניגריה יש התמרדויות אלימות בדרום (זוכרים את ביאפרה? אז זה בסביבה ומאותן הסבות) בגלל הנפט שנמצא ליד שפך הניז'ר שם.
בסודן נמשך הטבח בדרפור בלי הפרעה.
בסנגל משתוללים קרבות רחוב עם רוכלים במרכז הבירה (דקאר) בעקבות חוק ממשלתי שאוסר עליהם למכור
ובסיירה ליאון נמשכים המשפטים על עשרות אלפי האזרחים שרגליהם וידיהם נגדעו ללא סבה בתקיפות אקראיות. זה בגלל היהלומים, אגב. יהלומי הדם. אז הנה הדם:
יקח זמן עד שיגיעו הפרוטזות. יש זמן במערב. לא ממהרים לשום מקום.
איך אפשר לחיות בלי ידיים? איך?
במדינות הבאות תחלואת האיידס עולה על 20 אחוזים ומגיעה בחלקן ל-30% מכלל האוכלוסיה:
דרום אפריקה, זמביה, בוצואנה, לסוטו, סוואסילנד וזימבאבווה.
ומי שמקבל את הרושם שבשאר המדינות יושבים מתחת לעצי הקוקוס ומשתזפים, מקבל רושם מוטעה.
אין מקום בכל אפריקה שבו להיות מלוהק כפשוט העם זה כיף גדול.
אין כזאת פנה, ולו אחת, בכל היבשת הגדולה הזאת.
כל עובד זר מאפריקה שהגיע אלינו עבר איזושהי חוויה איומה אחת לפחות. כל אחד מהם.
כל שחור - ניצול שואה כלשהי.
כל טוב לכולנו ושהשם ישמור עלינו.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
