| 12/2007
UNRWA לַנֶּצַח
גם אני, כמו הנסיכה דיאנה, טוענת שבמערכת היחסים הזאת יש שלושה, לא שניים, ושצפוף פה מדי.
אנחנו כל כך מורגלים לחשוב שהסכסוך במזרח התיכון הוא בינינו לבין הערבים,
או בינינו לבין הפלשתינים, ושהאו"ם הוא בעצם חסר משמעות בסכסוך, אפילו לא שחקן משנה, שהזנחנו לגמרי
את הסוכנות הייחודית הזאת של האו"ם, אונרוו"א, ואת תפקידה בכוח.
כבר כמה שנים אני מתעניינת בארגון ההומניטארי הזה, ובכל פעם שאני קוראת עליו משהו מתחדש לי ומסעיר אותי.
הם מרגשים, באמת.
אין סוף לחומר הקריאה המרתק שמספק הארגון הזה. ים של אותיות וסיפורים מרתקים, וכולכם יכולים לקרוא. אבל אני אתמקד פה רק על תרומתו של אונרוו"ה למען הנצחת הסכסוך. וגם אייחד כמה מלים לפיטר הנסן, כי אני קצת אובססיבית סביבו.
מה שלכד את תשומת לבי לראשונה בהקשר של אונרוו"ה, היה הנציב העליון שלו דאז,
גבר דני יליד 1941 (בן 66 כיום), ושמו פיטר הנסן. שמעתי עליו הרבה
סיפורים כבר לפני כן, כי הוא אוהב להתבטא בנושא הזוועות שישראל מעוללת
לפלשתינים, אבל בפעם הראשונה ראיתי אותו בתכניתו המצוינת של טים
סבסטיאן בביביסי, הארד-טוק hardtalk
סבסטיאן תקף אותו קשות, וכל מה שאני הצלחתי לראות על המסך היה גבר מבוהל למוות, ולא בגלל עמדתו בסכסוך הישראלי פלשתיני. תהרגו אותי הרג, לא יודעת למה. אני ראיתי איש מזדקן שנורא אוהב נוער פלשתיני. ראיתי גבר בשל מדי, כלומר בשלבי ריקבון די מתקדמים, שאוהב את המבט שחור העין של ילדי פלשתין, וגם את גופם השזוף הוא אוהב. לא יודעת למה. הכל תנובתו של מוחי המעוות, אבל זה מה שהוא הניב לי. מה אני אעשה. מוחי המעוות ראה שהוא ישב שם אחוז אימה משתקת בגלל שהוא פחד מהשאלה הבאה של טים סבסטיאן, שבסיוטי הלילה שלו היתה מתנסחת בערך כך: מר הנסן, אתה אולי האדם בעל העוצמה הכי גדולה בשטחי פלשתין. יש לך מצבת כוח אדם של כ-30 אלף ג'ובים, יש לך כסף לחלק, יש לך הרבה אוכל וטובין אחרים לחלק, ובכלל על פיך יישק דבר. אתה מסוגל לקבוע את גורלה של כל משפחה לטוב או לרע על פי גחמת לבך. יכול להיות שיש משפחות שנהנות יותר מחסדיך בגלל קשרים מיוחדים, נקרא לזה כך, שאתה מקיים עם בני דורן הצעיר?
אני הייתי שואלת אותו את השאלה הזאת אילו הייתי טים סבסטיאן והאיש הצהבהב הזה היה מתאבן לי מפחד איום אל מול עיניי.
בהזדמנות אחרת מר הנסן שלנו פלט אל מיקרופוניו של העולם כולו וגם אל מצלמותיו את המשפט הבא, מיד אחרי הפעולה בג'נין:
"במו עיניי ראיתי המון גופות נערמות בקברים משותפים. זהו אסון אנושי שאין רבים כדוגמתו בהיסטוריה של ימינו"
את זה הוא אמר על פעולה שבה נהרגו 56 פלשתינים ו-25 ישראלים.
טוב, זה ועוד התבטאויות כאלה אמנם עלו לו במשרתו בסופו של דבר, והוא הועף, אבל צריך ללמוד מזה משהו על תחושת הבעלהבתיות של אנשי הארגון הזה בשטחים.
אונר"ווה הוא ארגון שהוקם ב-1949 לשם טיפול מיידי בפליטים שייצרה מלחמת העצמאות שלנו. הוא קיבל מנדט לשנה או לשנתיים (לא זוכרת) ואז הוא היה אמור להתפרק. זה הארגון הראשון מטעם האו"ם שהוקם למטרות הענקת טיפול הומניטארי לפליטים.
אבל אז קרה דבר מוזר. פתאום הוקדש הארגון הזה כל כולו לפליטי פלשתינה. לטובת שאר פליטי העולם הקים האו"ם ארגון אחר, נוסף. הארגון האחר מטפל בכל פליטי העולם, והיו המון כאלה מאז שנות ה-50. הוא מטפל בהם, עוזר ותומך, מאכיל ומשקה, מספק עזרים ורפואה, ואז הוא הולך לטפל בפליטים הבאים.
אונרוו"ה מוקדש כולו לפלשתינים, הוא לא הולך לשום מקום, ורק גדל ככל שגדל מספר הפליטים.
התרומות
העיקריות שמחזיקות את אונרוו"ה בחיים ומאפשרות לו לפרנס ולחנך את הפליטים,
וגם לרפא אותם ולתת להם משכורות, נתרמות ע"י ארה"ב. היא לא סתם התורמת העיקרית, אלא
בהפרש עצום משאר התורמות, שתורמות בוטנים וגרעינים. הם למעשה חיים מארה"ב. שערו בנפשכם: כבר 60 שנה מחזיקה לה ארה"ב מהצד עם שלם של 4.4 מיליון נפש, ואין פוצה פה ומצפצף.
ואונרוו"ה מלמד אותם בבתי הספר לשנוא את ארה"ב ולצאת בריקודים ובמחולות ברגעיה הקשים, כמו מגדלי התאומים בחודש ספטמבר 2001.
אונרוו"ה מקבל מאז 1949 הארכת מנדט כל שנה-שנתיים, והפך לבעלים הבלעדיים במחנות הפליטים. הוא הריבון, והוא ספק השירותים כולם עד האחרון שבהם: שירותי סעד, חלוקת מזון ובגדים, אחריות בלעדית על מערכת החינוך, על שירותי הרפואה, וגם על השירותים המוניציפאליים. מדינה בתוך אין-מדינה במקרה של הפלשתינים, ומדינה בתוך מדינה בכל אחת ממדינות ערב הסובבות שבהן יש מחנות פליטים.
זה נוח מאד ככה לכולם. יש מי שדואג לפליטים, והמדינות פטורות מהם.
בשטחי הרשות הפלשתינית יש כ-3 מיליון פליטים, ואף רשות שלטונית לא מחויבת לטפל בהם. אונרוו"ה לוקח על עצמו את כל האחריות. לא סוריה, לא לבנון, לא ירדן ולא מצרים עד 67, אף אחת מהן לא היתה מחויבת לטפל בפליטים ואף אחת מהן לא טיפלה בהם, לא אז ולא היום.
אונרוו"ה שולט שלטון בלעדי במחנות הפליטים, ולא נותן דריסת רגל לאף אחד, וכך יוצא שמחנות הפליטים הם אזור תחת מנדט האו"ם במאה אחוזים.
אילו אבו מאזן רצה היום לשנות פסיק בתכנית הלימודים של תלמידי המחנות, הוא לא היה יכול. אין לו אמירה בתוך המחנות. רק אונרוו"ה קובע שם.
שמעתי את הנציב העליון הנוכחי של אונרוו"ה אומר: אנחנו נישאר פה עד שיימצא פתרון לפליטים. לא עד שיהיה שלום. שלום לא מעניין אותנו. רק פתרון לפליטים.
רק על הפליטים של היהודים האו"ם תפס פיקוד, והפיקוד הוא לנצח. עם שום פליט אחר האו"ם לא עשה את זה. רק עם הפליטים שלנו.
אונרוו"ה מלמד אותם בבתי הספר שלו ובגני הילדים כבר 60 שנה שהם יחזרו לבתיהם, שהם לעולם לא יוותרו, שהם לא צריכים לעבוד ולא להתפרנס, שהם לא צריכים ללמוד מדעים מדויקים או מקצועות כי הם פליטים, שהמפה שתלויה בכל כתה, שבה ישראל לא מופיעה, היא המפה שלהם, שזה שהם דור רביעי לפליטי 48 המקוריים ממש לא משנה, ושככה זה יימשך עד שהם, בניהם או ניניהם יחזרו למולדת.
האו"ם באמצעות אונרוו"ה סידר לנו את הפליטים האלה, את פצצת הזמן הזאת, בהתמדה, במסירות ובעקשות.
האו"ם באמצעות אונרוו"ה מטפל עכשיו גם בכל מחנות הפליטים שנמצאים בעזה, ושם הוא עושה את זה, לשם שינוי, בתיאום מלא עם רצונות השלטון של חמאס.
אני לא מאמינה שאחרי 4 דורות של חינוך שיטתי כזה לניוון ולבטלה ממארת אפשר עוד לשנות משהו, אבל אם מישהו יכול - זה רק האו"ם.
הוא יכול לפרק את אונרוו"ה ולהטיל את הפליטים על המדינות שבקרבן הם יושבים, וגם על הרשות הפלשתינית. הוא יכול להחליט על שינוי אופיו של אונרוו"ה, ועל תחילתו של תהליך שיקום מאסיבי לפליטים הנכים שאונרוו"ה ייצר.
לא, בעצם הוא לא יכול כבר לעשות כלום.
בגלל זה אנחנו במערכת יחסים מרובת משתתפים עם הפלשתינים. יש שותף שלישי.
האו"ם ארגן לנו את המכה הזאת, לא מדינות ערב ולא הפלשתינים.
אסור לשכוח.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
