לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

הֲגִיגַיִּל


הֲגִיגַיִּל מתחרז עם אביגיל. הברקה כזאת. דברים מעניינים יותר או פחות שראשי מקדיח. כי שבעים השנים הראשונות קצת קשות.

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2007    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     




הוסף מסר

12/2007

מדיסון מחד גיסא, והכנסת מאידך


הכותרת הראשית של מעריב היום היא:
הח"כים שוב העלו לעצמם את השכר

כותרות המשנה הן:
רק לפני שבועיים בוטלה ההעלאה בשכר המינימום.
שכרם של עובדי המגזר הציבורי עלה מאז שנת 2001 בשלושה אחוז בלבד והקצבאות מוקפאות מאז 2002
אבל בוועדת הכספים מעלים הח"כים בכל שנה את שכר הבכירים.
מאז 2001 הוא כבר עלה בשלושה עשר אחוזים.


נזכרתי בג'יימס מדיסון*, מהאבות המייסדים של אמריקה, וממנסחיה החשובים של החוקה האמריקנית.
נזכרתי בו בכאב גדול, בתחושת החמצה, פספוס, זיהום.
נזכרתי בו בתחושה חזקה של שבר והתקלקלות של משהו שהיה יכול להיות כל כך יפה ומעורר כבוד.

ג'יימס מדיסון הציע את התיקון ה-27 לחוקת ארה"ב, שהיתה אז עובָּרית.
באותה תקופה היו רק 13 מדינות בארה"ב, וענייני השלטון וחלוקת הסמכויות טרם היו סגורים. לא היה ברור מי שולט במה, ואותן 13 מדינות חששו מאד מעוצמתו של השלטון המרכזי, הפדראלי, שמא הוא יקצץ בעצמאותן ובחופש פעולתן. לכן נתגלעו קשיים בניסוח החוקה, וכל ניסוח שהיה מעורפל במידה שהיתה עלולה לגרום לחוקה להתפרש כאילו היא תיתן סמכות יתר בידי השלטון המרכזי, התקבל בהתנגדות.
בשמונה ביוני 1789 פנה מדיסון בנאום ארוך ומתחנן אל בית המחוקקים התינוקי של ארה"ב המתגבשת, וביקש להציע כל מיני תיקונים והגבלות לחוקה, תשעה במספר, שיניחו את דעתן של המדינות. שלוש עשרה מדינות, כאמור.
אני אתיחס לנקודה אחת שהוא העלה, מתוך התשע, והיא שאלת השכר של חברי הקונגרס.

להלן הקטע הנוגע לעניין מתוך דבריו, בתרגומי שלי, שנעשה מבעד לדמעות של תסכול נורא (נשבעת):

...יש עניינים פחות חשובים בהצעתי, אשר גם בהם הייתי רוצה לראות שינויים. אני מתכוון לאותו סעיף המותיר בידי המחוקק את הסמכות לקבוע את שכרו שלו עצמו. אינני מאמין שבמהלך שגרת עבודתו של הממשל עלולה סמכות זאת להיות מנוצלת לרעה, ואולי זאת היא דווקא הסמכות שהסיכון שמא תהיה מנוצלת לרעה הוא הקטן ביותר מבין שאר הסמכויות.
אבל כשמניחים בידי קבוצת אנשים סמכות בלתי מבוקרת להכניס את ידיהם לקופה הציבורית כדי להוציא ממנה כסף ולתתו בכיסיהם, יש בכך מראית עין של התנהלות בלתי ראויה. למראית עין סמכות שכזאת היא בלתי הולמת, וזה הדבר שהניע אותי להציע שינוי.
נוכל להשתמש לשם הכנסת שינוי זה במקצת מהתיקונים שהוצעו ע"י חוקות המדינות. לכן הרהבתי עוז וקבעתי ששום חוק הנוגע לשינויי שכר לא יופעל כל עוד לא נעשו שינויים בגוף המחוקק. השינוי בגוף המחוקק לא יוכל להיעשות למען רווחתם של בעלי העניין בקביעת ערכו של השירות.


כולכם יודעים שאני קשקשנית מהפוריות ביותר בקוסמוס.

הפעם אין לי אפילו מלה אחת להוסיף לדבריו של ג'יימס מדיסון (שהפך לימים לנשיאה הרביעי של ארה"ב המתהווה).










* ג'יימס מדיסון
נולד ב-16 במרץ 1751 בוירג'יניה
מת ב- 28 ביוני 1836 בוירג'יניה.
היה נשיאה הרביעי של ארה"ב בין השנים 1809- 1817

נכתב על ידי , 24/12/2007 07:58  
45 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קתרינה ב-26/12/2007 15:40



כינוי: 

בת: 76

ICQ: 6745571 






32,385
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , יצירתיות , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאביגיל בכלר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אביגיל בכלר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)