| |
הֲגִיגַיִּל
הֲגִיגַיִּל מתחרז עם אביגיל. הברקה כזאת. דברים מעניינים יותר או פחות שראשי מקדיח. כי שבעים השנים הראשונות קצת קשות. |
| 1/2008
בנים
אתמול הלכנו למועדון כמה בנות. היה סבבה.
הקפצנו קצת וודקות וכאלה והרצנו צחוקים.
בשולחן לידנו ישבו כמה בנות ובנים ובילו בכיף. פתאום דפנה, חברה טובה שלי, נדלקה על מישהו שישב בשולחן ליד.
היא הרימה כוסית וודקה וקרצה לו בעין.
אבל אז הסתבר שהוא בא עם חברה שלו. החברה שלו חטפה קריזה, ואיימה על דפנה שתפסיק מיד להסתכל על החבר שלה.
דפנה אמרה לה שהיא תסתכל על מי שהיא רוצה והעיניים שלה ברשותה.
החברה של הבחור אמרה לדפנה שאם ככה, אז היא רוצה לדבר אתה בחוץ.
אתם יודעים מה זה "לדבר בחוץ".
הן יצאו ואיתן כולנו יצאנו.
התחילו מכות איומות בין דפנה לחברה של ההוא, ובסוף דפנה נכנסה למכונית שלה ודרסה אותה, את החברה של ההוא.
החברה הדרוסה נפצעה קשה.
זה קורה לנו כל הזמן.
אנחנו יוצאות לבלות, ואז איזה בחורה ערסית אומרת לנו על מי להסתכל ועל מי לא.
פעם מישהי אמרה לי כזה דבר, ישר שלפתי סכין ותקעתי לה בין הצלעות.
פעם גם הלכתי לטייל עם הכלבה שלי, ובחורה שישבה עם הכלבה שלה אמרה לי משהו על הכלבה שלי. לא זוכרת מה.
ישר נעצתי לה שפיץ בין העיניים.
יכול להיות?
בטח שלא.
לבנות אין רעלים מטריפי שכל שזורמים להן בדם, כמו טסטוסטרון.
ומי שולט פה? מי מנהל הכל? מי קובע הכל?
אנשים מורעלים בארס הזה, הטסטוסטרון.
והם גם בטוחים שהם יותר טובים, יותר מוצלחים, יותר הכל.
צריך למצוא תרופה לחומר הזה.
חומר סותר או סירוס כימי זמני או משהו.
אי אפשר להמשיך ככה עם הבנים האלה.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
