| 1/2008
אולמרט, אל תלך לשום מקום
חדוות הלינצ'ים בישראל היא אחת התופעות הקשות ביותר לצפייה. פתאום נוצרת מאסה קריטית של צווחות, לא חשוב נגד מי, ומאותו רגע כמעט לא שומעים שום דבר אחר. אני בספק אם מרבית התובעים את ראשו של אולמרט, קורבן הלינצ'אות התורן, טרחו להעמיק בנתונים או בגורמים שסחפו אותם לאשד הצווחני המציף את כולנו.
אני יודעת שהטיעון שאין כרגע מנהיג יותר טוב מאולמרט בשטח, גם לא באופק, לא נחשב לתקף מי יודע כמה. הטענה נגד הטיעון הזה היא בדרך כלל שמדובר בעניין עקרוני, ויקוב הדין את ההר. לא מוכרחים תמיד להסתכל שני מטר קדימה. כשמסתובבים פה עקרונות ורעיונות ואבני יסוד כל כך חשובים, לא צריך לחשוב מה יהיה אחר כך. ניחא. נחזור לתקפותו של הטיעון הזה מאוחר יותר.
מרגע שאולמרט נכנס לתפקידו ועד היום, הוא נמצא בעינה של סערת הוריקן מטורפת. הוא הותקף ללא הרף מכל הצדדים שניתן להעלות על הדעת: מבקר המדינה, זליכה, חלקים במפלגתו שלו, האופוזיציה, הקואליציה, התקשורת, אנשי הרוח יפי הנפש, הימין הסומא, השמאל הטהור, המלחמה, המילואימניקים, ההורים השכולים... אין לזה סוף.
זה הפך לספורט לאומי, לשנוא את אולמרט ולהדביק לו שמות תואר מגוונים ומשונים.
פלא שהוא חטף סרטן בערמונית?
מאז שאני זוכרת את עצמי, אני לא מצליחה להיזכר במתקפה חסרת רחמים כזאת על ראש ממשלה. כשביבי עלה לשלטון הוא הותקף ע"י התקשורת, וזה הכל. שם זה נגמר. אני זוכרת שיאיר לפיד (שוב יאיר לפיד, מה אני אעשה) הקדיש את טורו לבקשה שקצת ירדו מביבי. הוא אמר, בין היתר, דברים ברוח הזאת: אף אדם מהשורה לא יכול לתפקד כהלכה תחת מתקפה כזאת. תנו לו קצת חבל.
אמר, ולא הבין מה הוא אומר. איפה האופנסיבה החיוורת ההיא על ביבי, ואיפה מה שאולמרט אוכל פה כבר שנתיים.
אין לו רגע אחד מנוחה. אם זה לא בא משם, זה בא מפה.
אז לפני שבכלל מתחילים למנות את יתרונותיו, צריך להסיר את הכובע. אף אחד בעולם הזה, ואני כוללת את אריק שרון באמירה הזאת, לא היה מחזיק מעמד שנתיים תחת מתקפה בלתי מרוסנת כזאת. עצם העובדה שהוא לא נשבר, אלא ממשיך להילחם על כך שהוא ראוי למשרה, מעוררת כבוד.
כדאי שוב (נדמה לי שזאת הפעם השלישית שאני עושה את זה) להזכיר שאולמרט היה האיש שעמד על המרפסת בככר ציון בירושלים, בהפגנה שבישלה את רצח רבין, בין כל המסיתים חסרי האחריות. הוא עמד שם שתי דקות. הוא ראה את ארון הקבורה, את הכרזות עם רבין בכפייה ובמדי נאצי, והוא הסתובב בהבעת בחילה והלך משם. הוא היחיד (אולי גם מרידור, אבל לא נראה לי שמרידור בא לשם בכלל).
אולמרט, שכולם אוהבים לקרוא לו צלופח חלקלק וערמומי, ספינולוג ותככן – ובאמת, מה לא - היה האיש שפעל בניגוד להוראות יועציו ויחצ"ניה של מערכת הבחירות שלו, והכריז כנגד כל האינטרסים שלו, כנגד כל הסקרים שהיו ידועים לו, על כוונות ההתכנסות שלו ביו"ש. ממש נחש. הלכו לו 10 מנדטים באותו רגע בדיוק, לצלופח הזה.
אולמרט התיצב באומץ אחרי המלחמה, אחרי שכבר היה ברור שהתוצאות לא טובות, והצהיר שהוא הנושא באחריות לכל. ללא הסתייגויות.
אולמרט היה בסך הכל 7 חודשים ראש הממשלה כשפרצה המלחמה. הטעות שלו היתה לפתוח במלחמה,כשהוא יודע שהוא לא יודע מספיק. אבל מינויו של פרץ לא היה טעות. זאת היתה תולדה כואבת ובלתי נמנעת של תוצאות הבחירות. ככה זה כשסיעת השלטון מונה 29 אנשים מתוך 120. הברירה שלו היתה להפקיד על אוצר המדינה סוציאליסט בולשביק מעופף כמו פרץ, או למנות ראש למערכת הביטחון שאין לו מושג מהחיים שלו. לשמור על האוצר נראה אז לכולנו יותר חשוב. ישראל היתה בנסיקה, ובעיצומה של יציאה מרשימה (שביבי לא מפסיק לנכס רק לעצמו) ממעין מיתון. לפגוע בכלכלה באותה התקופה, נראה בלתי סביר. מצד שני, לפגוע בביטחון נראה בלתי אפשרי. שרון היה מופקד על המערכת הזאת במשך 4 השנים שקדמו לרגע הזה. הכל היה אמור לדפוק שם כמו שעון. כמה הוא כבר יכול לקלקל? ופרץ באמת לא קלקל, אגב. הכל היה רקוב ומקולקל מלכתחילה.
אבל אף אחד לא ידע את זה. אפילו לא הרמטכ"ל המהולל עצמו. באורח פלא, אפילו מופז לא ידע להגיד לאולמרט שהצבא לא מוכן. גם לא יעלון שלא סותם את פיו עכשיו. חילות היבשה נוונו והוזנחו, ולא היה אדם אחד בכל המערכת ומחוצה לה שאמר את המלים האלה. לא בתחילת המלחמה, ולא לקראת אותן 60 שעות אחרונות. מכל הקאדר המפואר הזה של קצינים בכירים, של גנרלים בדימוס, של אקס-רמטכ"לים, של יועצים בטחוניים ומצביאים דגולים לא נפתח אפילו פה אחד שיגיד את המלים המפורשות: אין לך צבא מוכן, אולמרט.
אז טוב. זאת פשלה שלו כי האחריות היא עליו. אבל זאת פשלה מזערית, צריך להגיד עם כל הכאב על החללים שנהרגו, וזאת היתה "פשלה" בלתי נמנעת. שכחו את הצבא היבשתי בבית, ואף אחד לא נזכר שצריך לציין את העובדה המחרידה הזאת.
ועכשיו נטפלים למי אמר מה לפני המתקפה הקרקעית, ומה נאמר בכל ישיבה. ישבה ועדה מיותרת ודנה והתפלפלה במשך למעלה משנה בשטויות האלה, ולמה ראש הממשלה לא שאל מספיק שאלות אם הוא ידע שהוא לא יודע.
נו, באמת.
הכישלון של הצבא היה שם הרבה לפני אולמרט, מוכן ומזומן להזדמנות הראשונה שתיווצר על מנת להיחשף. האסון של המלחמה היה התגלות מצבו של צבא היבשה, לא מספר החללים. לא היה ראש ממשלה לפניו שלא "נפל" עם מבצעים ומערכות שגבו יותר קורבנות ממה שהיה צריך, כי זה מה שקורה במלחמות. תמיד אפשר היה במבט לאחור לחסוך בקורבנות. תמיד.
אולמרט אומר אמת. הוא לא מפנטז והוא לא ממציא שום דבר. הוא אף פעם לא דיבר דברים שדמיונו רקח לו. הוא תמיד אמר אמת. גם כשהוא מדבר על הישגיה של המלחמה הזאת, הוא אומר דברי אמת. גם כשהוא מדבר על השיקום של הצבא ושל התנהלות הממשלה ותהליכי קבלת החלטות – הוא אומר אמת. בניגוד למנהיגים אחרים שעומדים עכשיו על הפרק, אולמרט הוא איש אמין, ודבריו דברי אמת.
נחזור לטיעון שאולמרט הוא הטוב בין המועמדים שיש לנו כרגע. אין לי מושג למה הטיעון הזה נחשב למשולל תוקף. גם אם נניח שאולמרט נכשל, הרי אם אין מועמד טוב ממנו שיחליף אותו, מדוע אין תוקף לטענה שמוטב לנו שהוא יישאר, גם אם הוא הרע במיעוטו?
שני המועמדים, ברק וביבי נכשלו פי כמה וכמה ממנו. למה הם יותר ראויים ממנו? למה להפקיר את גורלה של ישראל עכשיו, כשהיא מנסה להשתקם ולהתישר, בידיו של אחד מהצמד הזה, ביבי וברק, הציניים ושטופי שיגעון האגו?
כל כך שכחנו איזה הרס הם זרעו פה? ישראל החומלת, ישראל המתחשבת, המבוססת על ערכים, כמו אהבת המולדת וקידוש הציונות וערכי אדם ועזרה לזולת, כל תכונותיה אלה של ישראל הישנה ירדו לטמיון אצל שני האנשים חסרי המצפון והלב האלה.
אז למה אסור להעדיף את אולמרט, גם מתוך הנחה שנכשל במלחמה, על פני האופל שביבי וברק החדירו אל חיינו כאן?
אין גבול לעיוורון? הכל בשם איזו טהרנות מלאכותית שבכל מחיר אולמרט מוכרח לתת את הדין על מצבה של מערכת הביטחון?
הימין לא רוצה אותו בגלל תהליך השלום שהוא מנסה להרים, והשמאל מתיפיף בצדקנות הרגילה: הוא פישל אז הוא צריך ללכת, ולא חשוב מי יבוא במקומו.
למה זה לא חשוב?
מי לא פישל מבין המועמדים?
גם אילו זה היה הטיעון היחידי לזכותו, הוא מספק לגמרי.
אבל אני רואה בו מנהיג הרבה יותר ראוי מרק "הרע במיעוטו". מבחינתי, הוא הוכיח את עצמו שוב ושוב בתוך מגבלות בלתי אפשריות.
רק כשהוא בראש הפירמידה, יהיה שם מי שיעשה את התיקונים הנדרשים.
בטח לא אם מי משני הליצנים עלובי הנפש שיתמודדו יזכה במשרה הזאת במקומו.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
