| 2/2008
אולי אנחנו בני מזל
יכול להיות שהמלחמה הזאת היתה A blessing in disguise
(את זה אומרים על משהו שנראה רע, אבל בסופו של דבר הוא מתגלה כחיובי).
לא מומלץ לקרוא את דוח וינוגרד. עשיתי את הטעות והורדתי אותו, והתחלתי לקרוא פה ושם. מי שרוצה להמשיך לחיות בארץ הזאת ולראות בנים לבניו, מוטב לו שלא יקרא.
ועדת וינוגרד מאשימה את אופי המלחמה בשטחים במחדלים האיומים של הצבא. אני לא. אני מאשימה את צה"ל ואת שרי הביטחון שהיו פה בשש השנים האחרונות. הם היו צריכים לדעת לטפל בשטחים ובד בבד עם זה בתרחישים של מלחמה כוללת, או של מלחמה בקנה מידה גדול.
הזוועה הזאת התחילה עם הנסיגה העלובה מלבנון, פרי מוחו היצירתי של ברק הגאון. האינתיפאדה השניה אולי לא היתה פורצת בכלל אילו הנסיגה מלבנון נעשתה בצורה יותר שקולה.
באותו עניין וינוגרד גם נותן את דעתו על הפאניקה שאחזה פה את כולם, וזה כולל את אולמרט, לנוכח האפשרות שיהיו לנו אבדות. הצבא התרגל להיכנס בכוח קטן, להכות ולחזור כמה שיותר מהר עם כמה שפחות פגיעות. זה יפה מאד, אומר וינוגרד, אבל זה לא מה שצריך להנחות את ההנהגה, לא האזרחית ולא הצבאית, בעת מלחמה.
טוב. אמרתי ברכה, אז כולנו יכולים להרוויח מהמלחמה הזאת, וגם להצדיק את 119 החללים ו-44 ההרוגים האזרחים.
האמת היא שכך חשבתי שיהיה אחרי מלחמת יום כיפור, ועינינו הרואות, זה לא מה שקרה.
ובכל זאת, מלחמה קטנה ושולית כמו מלחמת לבנון השניה הצליחה לחשוף בבהירות מצמררת את מצבו של צהל.
זה טוב.
צריך לקרוא את הדוח הבלתי מומלץ הזה כדי להבין איזה תוהו ובוהו שרר בצבא במלחמה הזאת.
עכשיו צריך מפקד כמו גבי אשכנזי (ושאני לא אתבדה שוב) כדי להחזיר את צהל שלנו ליכולותיו. הוא נראה לי האדם המתאים בזמן המתאים. הוא לא יותר מדי מתוחכם, הוא לא פילוסוף-משורר עתיר שאר רוח שנקלע למדים, הוא ענייני וממוקד, ונדמה לי שיש לו היגיון פשוט ובריא. מה שבטוח זה שהוא עובד, ולא עסוק בתדמית של עצמו, ולא בתקשורת וגם לא בפעלולים יחצ"ניים.
וזה בדיוק מה שצריך פה עכשיו.
רק שלא יסתבר שאני שוב חולמת.
ושברק יתן לו לעבוד.
ברק הוא אסון, ולא חשוב איזה תפקיד הוא ממלא.
בדיוק כמו שבזמן המלחמה הצבא לא התעניין יותר מדי בטילים שעפו על האוכלוסיה האזרחית בצפון, והמשיך להתברבר כאילו אין שום דחיפות, בדיוק ככה ברק מתעלם מישובי עוטף עזה, ועושה כל מה שניתן כדי שלא יהיו לו נפגעים. הוא מכה והולם, הוא בלילה, הוא ביום, הוא מפה, הוא משם, הוא עוקץ, הוא מראה להם מה זה, והקסאמים ממשיכים להתעופף.
הוא היה צריך למצוא את הפתרון האפקטיבי ולהפעיל אותו. לשם כך הוא שם.
אם זה קשה לו מדי, שילך הביתה. הוא שילך, ושלא יגיד לאף אחד אחר ללכת או לא ללכת.
או שיפתור את הבעיה, או שילך הביתה.
בזה מתמצה תפקידו, ואין לו תפקיד אחר.
דתיים מחמד
לא יאומן איך העיתונאים והמנהיגים הדתיים קובעים את דעתם על מנהיגים בהתאם לדבר אחד, ולדבר אחד בלבד: אם המנהיג רוצה לסגת משטחי ארץ ישראל הקדושה, הם נגדו. אם הוא לא רוצה לסגת, או שהם רק מקווים שהוא לא ירצה, הם בעדו.
הם תמכו ללא סייג באריק כשעמד להיבחר. ממש לא עניין אותם שחיתות מה שחיתות, האי היווני או הספרדי, הון ושלטון וסירל קרן. כי אריק היה החבר הכי טוב שלהם, הסבא הטוב של ההתנחלות על כל צורותיה, הדוד מאמריקה של כל מאחז בלתי חוקי, והגבר-גבר הכי הכי בעולם.
איך שאריק המציא את ההתנתקות, ישר הוא נהיה מושחת ללא תקנה, והם לא יכלו לחיות עוד עם ההון ושלטון הנורא הזה.
פתאום, ברגע אחד, הכל התהפך. הם הפכו לאקרובטים. נערות גומי ממש עם מומחיות סלטות לאחור כמו שלא ראינו באף אולימפיאדה.
פתאום חוסר המוסריות המשווע של אריק נהיה להם מוגזם. איך שהוא הוציא מפיו את המלה התנתקות, ישר התחיל לכאוב להם האי היווני. איך שהוא הגה את המלה "פינוי" ישר הסירל קרן שלהם התחיל לפרכס מרוב סלידה מעצם השחיתות ומעוצמתה.
עכשיו הם שונאים את אולמרט, והוא צריך ללכת כי הוא נכשל במלחמה. אולמרט הוא האיש הרע התורן, ושילך הביתה כי הוא כשל כשל כשל. כי הם כל כך מודאגים ממה שקרה במלחמה, ובכלל הם חרדים לעתידנו פה.
כל מה שאולמרט צריך לעשות זה להגיד שלעולם לא ניסוג מאף שעל אדמה בארץ המובטחת, וכל פשעי המלחמה שלו יתאדו ויתפוגגו באותה שניה.
הם יכולים לעשות סלטה גם קדימה, וגם לקדימה. רק תגיד את מילות הקסם. רק תגיד שאתה לא מוכן לשמוע מנסיגות, ונרשה לך לדפוק כל מלחמה וגם לקנות ולמכור בתים במכירות פומביות בזמנך הפנוי בלי הגבלה.
הם לא אומרים שהסבה לדעתם הנחרצת היא הנכונות של המנהיגים האלה לנסיגות או לתהליך שלום. מה פתאום, בכלל לא! זה המוסר, טמבל. זה אמות המדה וטוהר השלטון, מה לא הבנת?
הפליקפלאק עם אריק היה הכי מרשים. ממש מהיום למחר הם הפכו לנושאי הלפיד של המוסר העליון ולמטיפים הכי קולניים נגד הערבוב הבזוי הזה של הון ושלטון.
אני קוראת אותם בעיתונים, ג'קי לוי, קובי אריאלי, אורי אורבך, אפילו חנוך דאום שאני אוהבת אותו באמת, ועוד כאלה שאני רק מרפרפת עליהם כי אין לי סבלנות להתקשקשויות שלהם - כולם כאיש אחד התגיסו נגד השחיתות של אריק, ואז של אולמרט, ועכשיו, אחרי הדוח המאכזב, נגד המשך כהונתו של אולמרט בכל זאת, ולא חשוב מה הדוח באמת אומר. אין אפור בהיר אצלם. הם אנשי עקרונות, ויקוב הדין את ההר. אולמרט צריך ללכת.
אחרי שביבי, המשיח החדש שלהם, ייבחר ויתחיל להתקפל, כי בזה הוא הכי טוב הרי, נשמע זמירות חדשות ונראה התהפכויות שטרם נראו פה.
מסקרן מה יטריד אותם. שהוא מושחת? שהוא לא אבא מספיק טוב? לא בעל טוב? לא אוהב לשלם במסעדות?
נחכה ונראה.
ממחר אני מפסיקה לחשוב על וינוגרד ועל המלחמה.
זה לא בריא לי כל החרא הזה.
וביום רביעי הבא תומס בא. צריך לנקות את הבית ולעשות כל מיני דברים פה.
מספיק עם האולמרטיזציה הזאת.
שכל אחד יתרכז במה שהוא טוב בו.
אני חוזרת למטבח.
לעשות בורקס.
אני אהיה מה שאלוהים הועיד אותי להיות.
זונה במטבח וטבחית בסלון ופועלת ניקיון במיטה.
או מה שזה לא היה שם.
דניאל מורגנשטרן הגאון מצא את הקשר.
הוא שולח אותי לעשות בורקס לאשכנזי. אחח, גבי, גבי...
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
