| 2/2008
משפחה קטנה
היום יום המשפחה, ואני - יש לי כל המשפחה שאני צריכה.
המשפחה שלי מונה 3 אנשים ביום טוב.
הבן שלי הוא הראשון במשפחה, תומס השני, ואני השלישית.
במקרה היום תומס ינחת פה, ונהיה בהרכב מלא.
רק הורים וילדים ובני זוג (לפעמים) נחשבים בני משפחה בעיניי.
כל שאר הקשרים הכרומוזומאליים ובני זוגם - לא עמדו בדרישות המינימום, ועל כן הוצאו אל מחוץ להגדרה הזאת.
חגיגה משפחתית
ראיתי את המחזה "החגיגה" (שיתוף של הבימה והקאמרי).
נפלא!
עודד תאומי הבהיל אותי קצת עם עודף האנרגיות שלו, אחרי סיפור הסרטן שלו בידיעות. הוא היה נהדר. איתי טירן כרגיל, יהלום נוצץ. כל השאר מצוינים גם, והסיפור טוב.
הכל היה טוב.
ערביי ישראל, שתהיו לי רק בריאים
צריך לקרוא את גאי בכור פה. צריך לקרוא אותו כל יום, הוא תמיד מעניין ובניגוד אליי, הוא גם יודע על מה הוא מדבר.
תעשו מנוי על הבלוג שלו, הוא מומלץ בחום.
אני יודעת איך נראו הפרעות שלהם באוקטובר 2000. יש לי חברים בסביבה שרעדו
מפחד מהם, ויודעים לספר על ההתנפלות והמספרים שהיו שם. זאת לא היתה הפגנה תמימה לשם מחאה לגיטימית.
זה היה משהו אחר, ואין פלא שאף אחד לא רוצה להעמיד שוטרים לדין בגלל זה. מרכזי הערים שלהם, לא שלנו - שלהם, נהיו
חורבות. הם הרסו לעצמם הכל. בנקים, סניפי דואר, משרדי ממשלה, הכל.
הם הפריחו בלון ניסוי בסך הכל. מדינת היאהוד נראתה להם מספיק מוחלשת ומהוססת לנוכח האינתיפאדה הרצחנית שהתחילה פה, וזה נראה להם הזמן הנכון לנסות לכבוש את הגליל, או את המשולש, או להראות לנו מי פה בעל הבית.
זה לא הצליח כל כך, וזה עלה ב-13 הרוגים, ואולי עכשיו תהיה לנו מנוחה מהם לכמה שנים. עד ששוב ייכנס להם בז'יק למוח, ושוב יידמה להם שאנחנו מדינה של הומואים. (שבו בשקט, הומואים. הכל בסדר. אני לטובתכם.)
כל דפוס הפעולה שלהם נשאר קפוא. ללא שינוי.
קודם מתנפלים, אחר כך נהפכים לקורבן. כמו בכל הפרעות שקדמו למדינה, כמו במלחמת העצמאות. כמו במלחמת ששת הימים.
קודם מתנפלים. לא מצליח? נהיים קורבנות.
יש סדר.
יש להם טענה מעניינת, שאילו היו נהרגים יהודים מפגינים, השוטרים כבר היו הולכים לכלא.
אבל קודם, ערבים יקרים, צריך שיהודים ישתוללו כמו שאתה עשיתם, חשבתם על זה?
בלי שכמה עשרות אלפי יהודים יתחילו פה שעטה מוסתת אל כל מה שזז, לעולם לא נדע, נכון?
ומה הסיכוי שזה יקרה, הא?
אידיוטים.
הנה מה שגיא בכור מסכם במאמר אחר על דפוס ההתנהלות שלהם:
וכך,
בעוד התנועה הלאומית היהודית, הציונות, הגשימה את כל מאווייה, הקימה מדינה
מן העשירות והמתקדמות בעולם, המדינה היחידה שהוקמה בשנות הארבעים והלאה
והיא חלק מן העולם הראשון, לכודים הפלסטינים בכישוף שהוטל עליהם: להגיע אל
המטרה, לבעוט בה, לקרוס, ושוב לקום, להגיע, לבעוט, לקרוס וחוזר חלילה.
חלום ביעותים לאומי שאין לו סוף.
קניה
אם בקניה נפלה שלהבת, אז אני התיאשתי לגמרי מאפריקה.
עכשיו גם הם מתרוצצים עם המצ'טות, מוסתים ע"י תחנות רדיו, ועורפים וכורתים בלי אבחנה.
קצת נמאס לי מההתיפיפות ומההתעקשות הזאת להימנע מאמירות שעלולות להישמע גזעניות.
אם בכל אפריקה אין ולו מדינה מצליחה אחת, אז די. יש בעיה עם האנשים האלה.
כן גנטית, לא גנטית, כן קשורה או לא קשורה לצבע, כן אובמה לא אופרה ווינפרי - גמרנו.
יש שם בעיה, והלוואי שהמערב היה כובש שוב את אפריקה.
בינתיים אין לי טענות אל הלבנים (והסינים) ששודדים את אפריקה.
למה לא, בעצם? אם לא הם, אז האפריקנים האכזריים ביותר שודדים וחומסים אותה, ולוקחים את אוצרותיה הביתה, וגם רוצחים על הדרך המוני אנשים.
ברק ברק
מישהו יכול להסביר לי מה ההבדל בין ברק לפרץ?
מה הצליח ברק להשיג שפרץ לא הצליח?
איך השרלטן היומרני ומוטרף השאפתנות הזה לא עצר בינתיים אפילו רקטה אחת לשדרות ובנותיה?
איך?
הוא לא החייל הכי גיבור והכי מעוטר בתולדות עמנו? הוא לא היה אמור להיות התשובה המוחצת לקסאמים?
מה הוא עושה בדיוק?
דואג לתחת שלו ומתכנן את העיתוי המדויק שבו יוכל להפיל את הממשלה וגם לא לעוף שוב ממפלגת העבודה?
מה הוא עושה, הטמבל הזה?
מה שהוא לא עושה לא גורם לקסאמים להפסיק לעוף.
אתה לא מצליח להפסיק את הקסאמים, יא טומטום, אז אולי תסתלק מפה כבר?
דניאל מורגנשטרן יקירי ביטא את זה יופי! (לכו לאתר שלו, תראו איזה יופי דברים הוא עושה)
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
