זה שלא כתבתי פה כמה זמן לא אומר כלום.
זה בטח לא אומר שהלכתי לישון או משהו.
הבא להורגך - השכם והנח לו
שי דרומי הרג פורץ שנכנס לו לחווה. שוד ושבר. כבר זמן רב אנחנו שומעים על כך שחייהם של החקלאים בפריפריה, בדרום, במרכז ובצפון, הפכו לגיהינום ורכושם להפקר. נעשו כתבות ונכתבו מאמרים, וכתבות תחקיר ותחקירי עומק, ובכל זאת, החקלאים האלה וחוותיהם לא קיבלו ולא מקבלים כל הגנה. עכשיו אני שומעת שבמדינות התרבות לא הורגים בגלל רכוש. זה לא תרבותי. גם אם מדובר במעשי שוד חוזרים ונשנים, בהרעלות כלבים לשם כך (3 פעמים הורעלו כלביו של שי דרומי, ולי זה היה מספיק לגמרי כדי להפוך לתותח משוחרר), ובכל פעם מדובר בעדרים שלמים שמועמסים על משאיות או טנדרים, ומוסעים לשטחים, ולא נודע כי בא אל קרבם.
אז ככה. או שהאנשים האלה יקבלו שמירה מרשויות האכיפה של מדינתם, או שיתנו להם לטפל בבעיה כראות עיניהם.
נשגבת מבינתי הצפייה מהם שפשוט יקבלו את זה כגזרה משמים.
המצב הנוכחי, בו אין אכיפה, (גניבות הצאן בדרום עלו ב-240% בשנה האחרונה, הנזק הוא 30 מיליון משהו... לא זוכרת אם דולרים או שחים), מבקש, מתחנן בפני הגנבים שימשיכו. החוק מספק להם הגנה מלאה. מצד שני, מי צריך משטרה? צריך עוד שניים או שלושה הרוגים כאלה, אולי 4-5, טוב? והבעיה נפתרת ויהיה פה שקט 20 שנה.
שי דרומי מוחזק במעצר, ויואשם ברצח. לא פחות.
שי דרומי היה צריך לשבת שם, לציית לחוק, ולהביט בעניין איך מחסלים לו את מפעל חייו בפעם השלישית בחודשים האחרונים.
בעצם הוא לא היה מוכרח. הוא היה יכול ללכת הביתה, ולחכות שיגמרו להרעיל את כלביו ולהעמיס את רכושו, ושיסעו לדרכם כבר.
ואני מסתובבת פה ולא מבינה כלום. כלום אני לא מבינה.
יש פיקנטריה לצד הסיפור. הגנבים הם בדואים, ומיד נזדעקו השייח'ים המנהיגים את שבטו של ההרוג, ואמרו: המדינה אשמה בדרדור של הבדואים לפשע.
את זה אני הכי אוהבת אצל הערבים. מתה על זה. חביב עליי ביותר: תמיד "קורים" להם אסונות, ומישהו תמיד אשם, וזה אף פעם לא הם.
עוד נקודה שווה התיחסות. חבר הכנסת ישראל כץ מהליכוד (שהוא קשה לי כספחת באופן כללי, אני מוכרחה לציין) הגיש הצעת חוק להתיר לאנשים להרוג את מי שנכנס אליהם לשדוד אותם, בהגבלות כמובן. לא צריך ישר בבת אחת לגדוע את מטה לחמם של השודדים האהודים. ישראל כץ כבר הגיש הצעה דומה לפני שנתיים, וכל מי שחתמו לו עליה, הם אנשי ימין.
למה? מה זה קשור? אני לא ימין, ואני תומכת בה. איך הם מצליחים להתפלג לפי אמות מדה נחנחיות ועלובות כאלה, כל השמאל הזה? מה כל כך אנושי ורחום וליבראלי ומלא חמלה ונשגב בהתרת דמו ורכושו של החוואי, ובשמירה בכל מחיר על חייו של הפורץ?
3000 אשכנזים לא הצליחו לכבות אותו
האדון רוגל אלפר פלט טור שעוסק בקשר בין הפילהרמונית וגסות הרוח הבהמית שלו. שם המאמר המשכיל והמעודן הוא: מועדון בלוטת הערמונית. יש שם כמה פנינים - שאפילו חזירים היו משליכים בשאט נפש.
אלפר, לידיעתכם, הוא עכשווי ורוטט, הוא שייך לתקופה, מה שייך, הוא בן התקופה! הוא חוגג על השינויים הפורצים, על הדינאמיקה המתנפצת ועל החדשנות השועטת.
מעל לכל רוגל אלפר הוא איש צעיר ורענן. צעיר ברוחו ורענן בגופו, צעיר במחשבתו וטרי בהשקפתו, עירני בתפישתו ושוקק חיים בערמוניתו.
אני בטוחה שרוגל אלפר מזיין כמו כלי כלי, ושהוא אפילו יודע איך שולחים SMS. אני בטוחה במאה אחוזים.
למי שמתעצל לקרוא את התועבה המבחילה הזאת, הנה הברקות נוצצות במיוחד (ההדגשות שלי):
"הרגשתי כמסתנן לכנס השבועי של מועדון בלוטת הערמונית היוקרתי."
"...בזכות חוסר הפופולריות שלה (של המוסיקה הקלאסית, א"ב), משתמר תפקידה כסמל המעמד של מיעוט מורם מעם שרואה בחיבתו אליה עדות לטעמו האנין והמתבדל."
"המוזיקה הקלאסית מגדירה את תחושת העליונות התרבותית של אצולת הממון"
"התרבות הזו נוצרה ברובה לפני כ-200 שנה. כלומר, מדובר בהתנשאות אקסיומטית כלפי מאה שנה של יצירה מוזיקלית מגוונת ושוקקת שהיתה לפסקול של תקופתנו והגיבה בדינמיות מפליאה לשינויים במציאות."
"גם הקייטרינג בקוקטייל היה סוג של אמנות. נתחי סירלוין, מרק דגים תאילנדי, יין אדום ופונץ' חם. בתפאורת התאורה הרכה ודקלי הנוי, הסתובב כל כך הרבה סושי, עד שלסועדים לא היתה ברירה אלא לדרוך עליו. הסושי הזה נדבק לנעל כמו קקה של מאיון עליון."
"יש גם דבר מה מדכדך בישיבה בישראל בשלהי שנת 2006 באולם דחוס ב-3,000 אשכנזים, שמשחררים שיעול טורדני כאיש אחד בהפסקה בין הלרגו לרונדו, ובמראה הקשישים הצבועים שמנמנמים לאחר ששילמו 5,000 שקל על כרטיס."
מחווה של דניאל מורגנשטרן לרוגל אלפר. תודה!
ואחד המגיבים "סוציולוג", כתב: כדי להבין בדיוק על מה אלפר מדבר רצוי לקרוא את הבקורת של הארץ על המופע. גבבה מיזנטרופית של סנוביזם וגזענות כזו לא נכתבה כאן מזמן.
שר-מווווו-טה
לטובת החברים שלי שלא נמצאים בארץ.
מדובר בבהמה מזן מיוחד, נוהמת וגועה בטירוף חושים.
לא, באמת, צריך לראות כדי להאמין. תאמינו לי.
ואורצ'וק לא מרשה לי לדבר על מתנחלים, אז אני שותקת.
אם אתם לא מצליחים לראות את הוידיאו, תגידו לי. אני אדאג שתצליחו.
בן-דרור ימיני (גם אמנון רובינטיין)
שווה לעקוב אחרי הסדרה "והעולם..." של בן-דרור ימיני. הרבה מידע, הרבה תובנות חדשות, הרבה מחשבות.
והעולם שותק
והעולם משקר
והעולם משלם
בכלל, שווה לעקוב אחרי דבריהם של בן דרור ימיני (שלא מפסיק לזעוק) ואחרי אמנון רובינשטיין. שניהם באתר NRG.
אחרון אחרון: ספרים
בצומת ספרים יש ערמה של ספרים מתורגמים לעברית של ג'יי גולד, הביולוג הדרוויניסטי וההוגה שמת בשנים האחרונות.
אני לא קוראת תרגומים מאנגלית בד"כ, אבל הפעם התפתיתי, וזכיתי.
התרגומים מעולים, הכתיבה משובחת, הספרים מרתקים והם במבצע.
גדי טאוב כתב ספר על החברה' האלה שאורצ'וק לא מרשה לי לדבר עליהם. קניתי אך טרם הספיקותי.
ועוד ספר מעניין ששווה קריאה הוא של דר' אלחנן יקירה, פוסט-ציונות, פוסט-שואה. גם עליו כותב גדי טאוב באתרו.
פוסט ארוך הייתי אומרת, מה? נו מה, צברתי וצברתי.
מה אני'עשה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
