הֲגִיגַיִּל

אני יודעת שאני אחטוף עכשיו, אבל לעומת זאת אם יש למישהו רעיון יותר טוב - אני פתוחה להצעות.

ובכן, החלטתי להמשיך לתמוך בקדימה ובאולמרט, ואילו התקיימו בחירות עכשיו - הייתי מצביעה עבורם.

אלא אם כן מישהו מוכן לספק לי אלטרנטיבה.

עמי איילון היה יכול לתת פיייט לא רע לאולמרט, אבל הוא לא ייבחר ככל הנראה להנהיג את מפלגת העבודה.

ואני אצביע שוב לברק או לא שוב לביבי שניה אחת אחרי שאבלע מטאטא, כולל המקל.

אין שום סיכוי שאני אתרום משהו לקידומו של אחד משני המוקיונים הכושלים האלה.

אז מי נשאר?

הגימלאים? הימין המסטול? השמאל המעופף?

תגידו לי מי.

בקשר לאולמרט, לא זו בלבד שלא השתכנעתי שהוא מושחת, אלא שבעזרתו של לינדנשטראוס אני מתקרבת לנקודה שבה גם אם יוכח למעלה מכל ספק שהוא כן מושחת, אני אהיה מוכנה להעלים עין בשמחה.

מבקר מדינה שעובר על החוק חזור ועבור בכל מיני דרכים, כולל בהדלפות, שמעז להגיש המלצה לפרקליט המדינה ללא דו"ח לצדה (עוד עבירה על חוק מבקר המדינה, אגב), שמחכה עם פרסום הכלום הזה עד לשעת החדשות וצפיית השיא, יגרום לי לתמוך גם באל קפונה אילו זה היה מציג את מועמדותו.

מבקר המדינה הזה היזנה וטינף את המוסד שבראשו הוא עומד, וזה עוד לא הכי נורא. הכי גרוע זה שהוא ניפץ לי אשליה מתוקה, שעוד יש פינות טהורות וממוקדות בארץ הזאת.

גם בית המשפט העליון הוחזק בעיניי עד לא מזמן כהיכל הקודש. גם זה התקלקל.

כולם אנשים קטנים.

כולם רדופי תאוות כוח בלתי מרוסנת.

כולם נגועים באינטרסים ובאג'נדות שמקומם לא יכירם ברשות השופטת או המבקרת.

פויה.

אני בטוחה שאולמרט הוא טכסיסן, ספינולוג, תככן שקשה להתחרות בו. אבל מושחת הוא כנראה לא.

בינתיים זאת דעתי.

לגבי דוח וינוגרד ושיקול הדעת המוטעה שלו: אין אדם אחד במדינה הזאת, אולי בעולם כולו, שהיה מקבל מדינה מיד אחרי ששרון שלט בה כמה שנים, עם רמטכ"ל ששרון מינה, והיה מעלה על קצה דעתו שאין פה על מי ועל מה לסמוך.

לא שזה פוטר את אולמרט מאחריות, אבל זה בהחלט מסביר.

וזה היה כנראה מסביר התנהגות זהה של כל אדם אחר במעמדו.

הבסיס שהיה מתקבע בראשו של כל אחד, וזה כולל את ביבי ואת ברק הגאונים, היה שלא יכול להיות בשום אופן שהצבא הוזנח וננטש למעשה.

ולכן, כל מערכת השיקולים וההחלטות היתה מתנהלת פחות או יותר על אותם הפסים.

אין לי שום ספק בכך.

גם הטמבל הזה, דן מרגלית, שפת-אום הפך את עורו ונהיה אויב אובססיבי של אולמרט, וכמעט שום דבר אחר פתאום לא מעניין אותו, והכל על רקע אישי של יחסים אישיים בין השניים, מצליח רק להמאיס את עצמו עליי ולקרב אותי אל אולמרט.

מצד אחד כמה יותר מתקפות לא ענייניות ואובססיביות על אולמרט - ככה יותר אני אצביע לו.

מצד שני, כמה יותר ביברקים בסביבה יותר אני אצביע לאולמרט.

או, במלים אחרות, אני אצביע לאולמרט.

שיסקלו אותי בכיכר העיר.

אכל אותה, אולמרט. ואני עדיין לא רואה מה יקרה אחרי שהוא יילך. דניאל מורגנשטרן מראה אותו מישיר מבט אל המכה.

את זה קיבלתי במייל.

תכייפו, חברה'.

הפגנת מחאה

התעללות בבני אדם בבית החולים הפסיכיאטרי באר יעקב

ההפגנה תיערך מול שער בית החולים הפסיכיאטרי ביום שני 30 אפריל,
בין השעות 11:00 בבוקר ל 14:00 אחר הצהריים.

אורחת כבוד בהפגנה: חברת הכנסת ליה שם טוב (מסיעת 'ישראל ביתנו')

מעדויות שנאספו על ידי מתנדבי העמותה, עולה מסכת מזעזעת של התעללות במבוגרים בבית החולים הפסיכיאטרי באר יעקב.

בין ההתעללויות המתועדות: אלימות פיזית, סימום מסיבי בסמים מטשטשים, קשירות למיטה למשך שעות ארוכות כשהמאושפזים מבוססים בצרכיהם.  בידינו תיעוד של נזקים בלתי הפיכים שנגרמו למטופלים בעקבות השימוש המסיבי בסמים פסיכיאטריים מרסנים וממכרים. ש' (שמות המתועדים נמצאים בעמותה) סיפר על קושי לעמוד על רגליו ועל הזיות קשות שנבעו מתופעות הלוואי של התרופות הפסיכיאטריות מ' בן ה-28 נפטר באופן פתאומי לאחר אשפוז של חודשיים, העידה על כך אימו.

אחד המאושפזים, נפגע הלם קרב, הגיע למשרדי העמותה וביקש בעיניים דומעות שנדרוש מה"רופאים" שלא יתנו לו שוקים חשמליים.

'עמותת מגן לזכויות אנוש' החליטה להפגין מול שער בית החולים כדי ליידע ולהזהיר את הציבור מפני המתרחש מאחורי שעריו הסגורים. מהעדויות שבידי העמותה עולה כי מעשי ההתעללות במוסד זה הינם רק קצה הקרחון, של המתרחש במוסדות פסיכיאטריים ברחבי הארץ.

מדי יומיים וחצי נפטר בישראל מטופל פסיכיאטרי

·         לפי 'שנתון בריאות הנפש' 2006 בעשור האחרון מתו 1,485 מטופלים פסיכיאטריים (1996-2005 כולל). 690 בני אדם נפטרו במוסדות הפסיכיאטרים, 642 מחוץ למוסדות בעת חופשה או בריחה, והשאר התאבדו. (על השנתון חתום דר' יעקב פוליאקביץ', ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות).

·         משנת 1955 ועד שנת 2005 מתו בבתי חולים ומחלקות פסיכיאטריות בישראל כ- 47,000 בוגרים. 50% מהם מתחת לגיל 65, דהינו בין הגילאים 18-64.

·         לשם השוואה: מאז קום המדינה, נהרגו 21,880 אנשים בכל מלחמות ישראל ובפעולות האיבה, ומשנת 1955 עד שנת  2002 נהרגו בתאונות דרכים 28,000 אנשים בלבד!

כלומר:

מספר הנפטרים במחלקות הפסיכיאטריות בישראל מאז קום המדינה כמעט זהה למספר ההרוגים בתאונות הדרכים, במלחמות,  ובפעולות האיבה גם יחד: מוות איננו תופעת לוואי של מחלת נפש.

משרד הבריאות מסרב לדווח את סיבות המוות, ואינו מאפשר חקירה גלויה באשר לגורמים שמאחורי מקרי המוות הללו.

יותר משליש מהאשפוזים הפסיכיאטריים בארץ ב-2005 היו אישפוזים כפויים, בניגוד לרצון המטופל. לפי נתוני משרד הבריאות מבין 13,800 האשפוזים כ- 5,352 היו כפויים. 

העמותה דורשת ממשרד הבריאות:

1. למצות את הדין עם האשמים בהתעללות, באלימות ובהידרדרות הגופנית המתבטאים במקרים הרבים של מוות בטרם עת במוסדות הפסיכיאטריים.

2.לחשוף בפניה את  דו"חות מקרי המוות בבתי החולים הפסיכיאטריים לצורך בדיקה משפטית.

3. להנהיג פיקוח חיצוני על זכויות החולים ועל תהליכי קבלת כוח האדם במערכת האשפוז הפסיכיאטרי.

מידע חשוב נוסף באתר העמותה: www.cchr.org.il

יהודה קורן - סגן יו"ר עמותת מגן לזכויות אנוש

לקבלת תגובה ניתן להתקשר לטלפונים הבאים:

נייד: 3350928 - 052

טלפון: 5660699- 03

דוא"ל: [email protected]

כהרגלי, האזנתי אמש לתכניתו של יצחק לבני "בין ששי לשבת" (התכנית מוקלטת ואפשר להאזין לה באינטרנט כל השבוע). יצחק לבני הוא אינטלקטואל, בעל ידע נרחב ומרשים, וגם שואל את השאלות הנכונות. הבעיה היחידה שלי אתו היא ההתפרצויות האינסופיות שלו לדברי המרואיין. כמעט אי אפשר לשמוע רצף מסודר של דברים, כי המראיין מוכרח להגיד משהו כל הזמן. מר לבני היקר, זה לא שאין מקום לדבריך, אבל לא באמצע רעיון סדור שהאורח שלך מנסה להעביר, בחיאת! ואם כבר - אז אם ההתפרצות שלך קשורה להיסטוריה האישית שלך ולהישגיך - אז תוותר. אתה לא צריך את זה, באמת.

אבל זה לא הנושא, סתם חרגתי עוד לפני שהתחלתי.

אתמול התארח בתכנית פרופסור עוז אלמוג, שתמיד מעניין לשמוע את דבריו. הוא עסק במשבר המפחיד הזה שבעיצומו אנחנו נמצאים, וסופו - מי ישורנו. גם הוא נשמע מודאג, אבל לדעתו זאת תקופת מעבר, שבה קורסים עמודי התווך של מה שהיה עד כה, כדי שייבנו חדשים תחתיהם. אולי. גם הוא לא ממש בטוח. כדאי לשמוע את התכנית, ולנסות למצוא את המאמר שלו שעליו הם דנים, שטרם פורסם, אבל יתפרסם בקרוב בכתב עת שאת שמו שכחתי (הוא מציין את שמו בתכנית).

יאיר לפיד כתב טור ארוך ורציני על אותו הנושא. צריך לקרוא גם אותו.

שמעון פרס, בריאיון בידיעות, מתכחש לכל. הכל ורוד וטוב ואנחנו רק בהיריון ותיכף ייוולד לנו השלום והשגשוג.

את שאר העיתונים - טרם הספיקותי.

פרופסור אלמוג ומר לפיד ג'וניור, זה לא מספיק.

השארתם אותי בלתי מסופקת.

תגידו מה לעשות. אני רוצה משימה.  

אני פה, מחכה להמשך יותר מעשי, טוב?

מצד שני יש לי הרגשה שיאיר לפיד מתבשל לקראת כניסה לפוליטיקה.

זה היה מאמר של מי שרואה את עצמו כמנהיג.

או לפחות של מי שמוכן לנסות להנהיג.

אני אצביע בשבילו. (אן, שתוק!)

אני אצביע בשביל כל מי שנדמה לי שיוכל למשות אותנו מהמצולות.

כמו שהדברים עומדים עכשיו, אין לי למי להצביע.

אין לי במי לתמוך.

אין לי במי להאמין.

אני מחכה לנס.

יאיר לפיד נראה לי כמו פוטנציאל טוב לנס עכשיו (אן! סתום!!)

גם גיורא איילנד. (אן! אל תענה לי!)

והדבר הכי חשוב שיש לי להגיד לכל מי שמנתח ומחפש פתרונים:

קודם כל חינוך.

הכי חשוב, חינוך.

לפני הכל, חינוך.

בראש ובראשונה, חינוך.

חינוך, חינוך, חינוך.

חינוך אמרתי ? לא? אז הנה: חינוך.