אישה יפה עומדת לבדה בחלון, המבט שלה מזוגג, היא עומדת ובוהה לאופק, היא מחכה ומחכה שהאהוב שלה יגיע.
רומנטי הא? אני לא יודעת מי המציא את הקלישאה הנוראית הזאת שקושרת אהבה עם ציפיה ופאסיביות, ומה שיותר גרוע אני לא מבינה איך היא עדיין ממשיכה להתקיים במציאות כל הזמן.
איך זה שכל כך חלונות עדיין מלאים בנשים שמחכות, ולמה הציפייה הזאת עושה את הבדידות שלהן כלכך רומנטית?
כנראה שזאת אחת הקלישאות האלה שכולם יודעים שהיא כזאת ובכל זאת לא מצליחים להפטר מהן, כמו התנועה הזאת של הצירים, מביך... כמו שעוצמים עיניים כשמתנשקים.
כמו בובות בטריות, עומדות בחלון ומחכות שהוא יפעיל אותן בשביל לחזור לחיות.
נשים יפות מחכות בחלון, רומנטי, הא?
_________
וואלה, טוב לי.
ויהיה טוב עם דברים מסוימים ובלי דברים אחרים.
_________
הנשים של פיקאסו 2010, הולך להיות מדהים.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
