בוננזה חי

פעם אחת .

והקצתי מתוך תרדמה, לפתע הספינה עגנה בחוף העגום ליד ארץ המטמון האבוד. 

בעודי אני אוכל מהמאכל המקומי המשובח וכן קצת נח.

כבר כמה לילות שאתה מוצף, זה היה גל של שטף שמבין שמכל הטירוף הזה צריכה להגיע החלטה אחת.

לוקח לי את אותו היום של שקט ומטיל מטבע, תן לי לנחש אילו...

ורמוט, הרוש הודף והכדור בחוץ.

הכדור בחוץ, חשבתי לעצמי זוהי אכזבה קלה לעומת האושר שמצאתי שם, ליד ארץ המטמון האבוד.

מפליג חזרה אל תשוקה סוחפת מתוך האפילה, הרי אם זה היא או הפועל אז היא. 

היא אומרת לי "לא נורא" ומנחמת, כיף לחיות ככה אע"פ שבאותו הרגע רציתי לצנוח "איך הוא החמיץ?".

הימים עוברים סבא שלי לא נפטר ב13/05 הוא נפטר ב07/02 מאותה סיבה.

וחשבתי שהכל צריך להתאזן מסתבר שזה יכול להיות רק יותר גרוע.

מצד שני היא שלי ושלי בלבד. אני אוהב אותך.

המעבר הושלם, אנחנו נפגשים קצת פחות זה המרחק וגם היא עכשיו עסוקה בדבר אחר בכלל, רוצה להיות אחות.

ואני בוחן את תפקידיי להמשך בצי הסוחר. רק כך אוכל להבטיח את עתידנו.

זה ישתפר חשבתי הבטחתי לה היא בטחה בי.

עניין של זמן חשבתי לעצמי, מצאתי את עצמי יושב במפגש עם אנשים ליד ארץ המטמון האבוד, כולם שמחו לראות שהכל בסדר, שנה עברה והכל נשאר זהה.

הפועל בכדורגל לא מצליחה העונה, קבוצה חדשה לגמרי בלי ורמוט,שכטר,אניימה ודאגלס הם הלכו אחרי שהבינו שלא יזכו באליפות עם הקבוצה.

במקומם הגיעו שחקנים לא כל כך מוכשרים ובוזגלו אחד שמבשיל לאט לאט. הפועל שוב רודפת אחרי חיפה במרבית העונה.

הזמן עובר חיפה זוכה באליפות שלישית ברצף, הפועל מסיימת סגנית בפעם השלישית ברצף. בכדורסל לפחות עלינו לליגת העל והגענו לגמר הגביע והפסדנו דווקא למכבי אשדוד ב6 נקודות. בכדורגל הודחנו מהגביע על ידי ביטר בטדי ברבע הגמר.

הזמן עובר בינינו האהבה הגדולה מתחילה לדעוך והבנה שמישהו צריך לנוע צפונה או דרומה, הבנתי שאין מנוס חיי הם כאן.

השתחררתי מהצבא הבריאות בבית לא משהו חייבים להישאר, שחרור מהצי הסוחר. 

ללא מילים נוספות היא הביאה אותי לשיחה האחרונה, שם הבנתי זה נגמר.

הפועל נקלעת לקשיים כלכליים אולם עומדת על הרגליים ומעמידה תקציב לא גבוהה ובכך מסיימת שוב במקום ה3, חיפה שוב אלופה.

הפועל בכדורסל שורדת בליגת העל אך מפסידה את שתי הדרבים באותה עונה בהפרש גבוה, החדשות הטובות הן שמתחיל להיבנות אולם בשטח הדרייב אין, אולם ל5000 צופים.

אני משלים השלמות שחסרו לי וקורא ספרים למשהו שכנראה אעבוד בו. 

הזמן עובר...

אבל, היי.

זיכרון דברים, חתמת.

אכן כן, אז הכל לא קרה?

קרה קרה.

ורמוט, הרוש הודף...

והשאר היסטוריה.