שירים זה גיטרות וחלומותהשמיים כחולים אבל מה עם השאר. |
כינוי:
בת: 34 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 1/2009
4 חדשים חלפו
חשבתי המון על אבא,
ואני לא מבינה: הוא היה איתי בקשר כל-כך טוב, לפחות חשבתי ככה.
התחלתי להפתח אליו, סוף סוף, אז איך הוא עכשיו יכול פשוט לקבל על עצמו
את העובדה שהבת שלו לא מעוניינת בקשר איתו?
ולא שאני מעוניינת שינסה ליצור איתי קשר, להפך, טוב לי שאני לא צריכה
להתחנן שיעזוב אותי, אבל מצד שני אני גם לא מבינה אותו.
אני לא חושבת שאם היו לי ילדים הייתי מוותרת עליהם.
ואני יודעת שיש לו משפחה חדשה, ונו טוב, כנראה שהוא כבר לא זקוק לי
כי יש לו מצברים חדשים שיתנו לו אנרגיה, ואולי כזו שהיא אפילו יותר טובה ממני,
ובכל-זאת. וכל-כך עצוב לי.
4 חדשים חולפים, וכל פעם שאני שומעת את הקול שלו הלב שלי מחסיר פעימה,
ואני מרגישה לא נעים. אני לא רוצה לשמוע ממנו, ומצד שני אני חושבת לעצמי:
האם יכול לקרות מצב שכשאני אתגייס הוא לא יהיה שם? כשאני אסיים י"ב הוא גם לא יהיה לצדי?
וקצת קשה לי, אני מודה. זה לא פשע להודות כשקשה.
ואני רק רוצה לבכות כל הזמן ולעשות עוד דברים שאני יודעת שהם אסורים,
והדבר היחיד שמחזיק אותי הוא להגיד לעצמי שאני חזקה, ואני יכולה לעבור כמעט כל משבר,
כל עוד זה תלוי בי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
