שירים זה גיטרות וחלומותהשמיים כחולים אבל מה עם השאר. |
כינוי:
בת: 34 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2009
מה באמת מצפה לי?
ביום שני אני עוזבת ואני לא מרגישה שלמישהו אכפת.
ז"א כולם כמעט כבר התגייסו והם בעניינים שלהם.. לא יודעים אם נתראה,
לא ברור אם זה משנה בכלל.
העניין הוא שלא חשבתי על זה עד עכשיו. פשוט לא שמתי לב לזה.
רק עכשיו אני מבינה כמה זה לא באמת משנה שאני הולכת לשם ואחזור פעם
בשבועיים, כל עוד החברים שלי עושים עדיין טירונות.
אני חושבת על כך ועומדות לי דמעות בגרון, בא לי לפרוץ בבכי של ילדה
קטנה שעדיין לא התבגרה, ומצד שני אני לא אבכה על שטות כזאת.
אני חושבת על כמה שהיה לי עצוב כשחברות הכי טובות שלי עזבו,
אני יודעת שזה לא מה שהולך לקרות לגביי.
עכשיו אני גם חווה בדיוק את מה שחשבתי כשהחלטתי לנתק קשר איתן.
עצוב לי. ואולי זאת סתם בגלל ההתרגשות לקראת הלא-נודע.
אין לי מושג מה הולך להיות איתי, לאן אני נכנסת, איך אני אצא.
מה שבטוח, אני אלמד.
וגם עכשיו, כשאני חושבת על החברים שלי, אני לומדת עליהם.
וזה בסדר, הכל בסדר.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
