לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

שירים זה גיטרות וחלומות

השמיים כחולים אבל מה עם השאר.

כינוי: 

בת: 34

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2009


   ידעתי שיבוא יום ואני פשוט אתמוטט. ובכן,
   לא עבר הרבה זמן מאז, והנה, זה קרה.
   

    הגוף נחלש וסחרחורת השתלטה עלי. רצתי מהר לחדר של אמא,
   נפלתי על המיטה ועצמתי עיניים.
    אמא באה מהר וכל מה שהצלחתי לפלוט היה בקושי 'מים, מים...'
    דמעות שטפו את העיניים, אמא הביאה לי מים אבל לא הצלחתי לשתות,
    היא החזיקה אותי וניסתה להרים אותי אבל אני נפלתי שוב ולא הצלחתי להרים את הידיים..
     התחלתי להשתגע ובו - בזמן אני שומעת את אמא שלי מדברת משהו על
    שאני עובדת יותר מידי ואני צריכה לנוח אבל זה לא זה..

     זה  פשוט לא בגלל זה.. היא אמרה לי שאני מחמירה עם עצמי
     ואין לי סוכר ואני עושה לעצמי דיאטה, משהו רצחני, אני כבר לא זוכרת..
     ואין לי כח, יש לי אלף ואחת בעיות: בעבודה, עכשיו המנהל מתנקם בי, עם אבא,
    בבית..
   
    אז הגוף היה חלש ובסוף הצלחתי איכשהו לקום אבל אז נפלתי על הרצפה,
   ואמא ניסתה להקים אותי אבל אני לא הצלחתי, ובאמת שניסיתי,
    את יד שמאל הצלחתי להזיז אבל את יד ימין לא הצלחתי וגם עכשיו היא עדיין חלשה..
   אני מרגישה כל-כך חלשה.


    ואני יודעת שזה בגלל כל-כך הרבה סיבות, ואני גם יודעת שאני חייבת לקחת את עצמי בידיים
   אבל אני פשוט לא יודעת מאיפה להתחיל יש כל-כך הרבה בעיות.. כל-כך הרבה.....
נכתב על ידי , 31/1/2009 21:54  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



4 חדשים חלפו


     חשבתי המון על אבא,
     ואני לא מבינה: הוא היה איתי בקשר כל-כך טוב, לפחות חשבתי ככה.
    התחלתי להפתח אליו, סוף סוף, אז איך הוא עכשיו יכול פשוט לקבל על עצמו
    את העובדה שהבת שלו לא מעוניינת בקשר איתו?
     ולא שאני מעוניינת שינסה ליצור איתי קשר, להפך, טוב לי שאני לא צריכה
     להתחנן שיעזוב אותי, אבל מצד שני אני גם לא מבינה אותו.
     אני לא חושבת שאם היו לי ילדים הייתי מוותרת עליהם.
     ואני יודעת שיש לו משפחה חדשה, ונו טוב, כנראה שהוא כבר לא זקוק לי
     כי יש לו מצברים חדשים שיתנו לו אנרגיה, ואולי כזו שהיא אפילו יותר טובה ממני,
    ובכל-זאת. וכל-כך עצוב לי.
   

      4 חדשים חולפים, וכל פעם שאני שומעת את הקול שלו הלב שלי מחסיר פעימה,
      ואני מרגישה לא נעים. אני לא רוצה לשמוע ממנו, ומצד שני אני חושבת לעצמי:
     האם יכול לקרות מצב שכשאני אתגייס הוא לא יהיה שם? כשאני אסיים י"ב הוא גם לא יהיה לצדי?
      וקצת קשה לי, אני מודה. זה לא פשע להודות כשקשה.

     ואני רק רוצה לבכות כל הזמן ולעשות עוד דברים שאני יודעת שהם אסורים,
    והדבר היחיד שמחזיק אותי הוא להגיד לעצמי שאני חזקה, ואני יכולה לעבור כמעט כל משבר,
     כל עוד זה תלוי בי.
נכתב על ידי , 30/1/2009 02:56  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




    מה קורה איתי?


   לעזאזל. אני לא מצליחה לשלוט בעצמי,
   וכל פעם שאני מנסה להרגיע את עצמי אני לא מצליחה,
   והמחשבות חוזרות וחוזרות אלי,
   ואני לא רגועה.




      אתמול קרה דבר שאני לעולם לא אשכח, ולמעשה אני גם לא אסלח עליו,
     בדיוק כמו שקרה כשאבא היה מרביץ לאמא.
      אני לא יכולה ולא רוצה לשכוח את זה, כמו שאני לא מבינה
      למה אנשים עושים דברים כאלה, ועוד מול הילדים שלהם.
  

     ואני כבר בקושי מצליחה לשאת את כל הבית הזה, ואת אמא, ואת אבא, וגם את עינת.
    
     כזאת אני, נוטרת טינה.
נכתב על ידי , 28/1/2009 10:01  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

9,066
הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל.green אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על .green ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)