שירים זה גיטרות וחלומות

לקחתי איתי קצת בגדים, דאורורנט, יומן אישי, ספרי לימוד,

מברשת שיניים, סבון, שמפו, ותיק בית-ספר, ויצאתי לכיוון הרכבת ברחוב ההגנה בתל-אביב.

עברתי למושב, לגור עם אבא, עם חברה שלו, ועם הבן שלה במושב.

הימים האחרונים עברו עלי קשה..

הרבה נסיעות ברכבות, באוטובוסים, טרמפים (היום היה הטרמפ הראשון),

שיחות עם האנשים שמסביבי, הרבה בכי.

היו פעמים שלא הרגשתי שיש לי בית, שניסיתי לחפש את עצמי,

ולהבין מה אני עושה ומה אני רוצה.

אני מתחילה להתאקלם פה, רק מתחילה.

כי קשה לי עם העובדה שאני לא גרה עם אמא, ולא גרה בתל-אביב,

ואין יותר "סתם" יציאות לבתי-קפה עם חברים, ואין כמעט בילויים, ואין טלפונים לשאול מה שלומי,

וזה מעציב אותי ואני מחכה לזמן פנוי אבל אני כל-כך עיפה.

ובכן: שעה וחצי נסיעה לתל-אביב, שעה וחצי חזרה, במקרה הטוב.

הרבה זמן לא כתבתי, לא היה לי מחשב..