כינוי:
בת: 34 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2008
ביומן הפרטי
אני אארוז את החפצים שלי בהקדם האפשרי.
בבקשה אל תתקשר אלי יותר ואל תנסה
ליצור איתי קשר. אני לא רוצה לשמוע ממך יותר.
את החשבון אני אשלם.
אני יודעת שיש דברים שהייתי מעדיפה שייכתבו ביומן
הפרטי והאישי שלי, ובכל-זאת הייתי רוצה לדעת אם השיפוט שלי הוא הכי נכון
שיכול להיות.
אז איך אבא יכול להגיד לבת שלו שהוא מצטער על העבר שלו? עלי, על אמא, על אחותי..
אני מסתכלת לאחור ומה שאני רואה בעבר אני רואה בדיוק גם עכשיו,
רק שהפעם, אני לא חלק מזה.
לאבא יש משפחה חדשה, הוא לא צריך אותנו. ומבטל כמה שהוא רק יכול את המפגש
עם אחותי.
לפני כמה שנים, היה לי ריב מאוד גדול עם אמא, והיא סיפרה לי שהיא זו
שמכריחה את את אבא שלי שנבוא אליו. הייתי המומה כי זה אבא שלי. והיה לי קשר מאוד טוב
איתו. למדתי לספר לו הרבה דברים.
לא מזמן, אחרי 9 חדשים, אבא מספר לנו שיש לו חברה. פאקינג 9 חדשים.
למה הוא הסתיר את זה כל-כך? אני יכולה להביא אם הוא חשש מתגובתינו,
אבל 9 חדשים זה כמעט שנה!!
אז הייתי באה אליו, אבל הצטערתי. ביקשתי מאמא שלי לנתק איתו קשר
אבל היא לא הסכימה. "חבל, חבל שתנתקו קשר. את תצטערי על זה אחר-כך."
לא הצטערתי. באתי אליו וכל מה שרציתי היה להכנס לאמבטיה ולבכות.
אז הכאבתי לעצמי. חיפשתי להכאיב לעצמי. כעסתי עלי ועל אמא וגם על אבא.
למה אבא מעדיף את המשפחה החדשה?
לא מזמן ביקשתי מאבא לעבור לגור אצלו. זה כמובן לא היה מרצון,
אלא מחוסר ברירה. אמא שלי הציבה בפני שתי אפשרויות:
לחיות איתה ולעבוד פחות, להיות איתה יותר בבית,
או, לצאת מהבית.
התקשרתי לאבא שלי וביקשתי לעבור אליו. הוא צעק עלי ושאל
למה אני לא מסתדרת עם אמא, ואיזה בעיות אני עושה לו עכשיו,
הייתי צריכה להתחנן. כשביקשתי ממנו לעבור רק לחדשיים,
הוא אמר שחדשיים זה הרבה, ובסופו של עניין הסכמנו על חודש.
גם חודש לא הספיק. בכל יום שהיה מגיע לביתו החדש
היה מחפש לצעוק עלי.
עזבתי, בלית ברירה. ואני מנסה לשכוח מהכל, אבל אין יום
שאמא לא מזכירה אותו, מדברת עליו דברים רעים,
ואני לא אשקר, קשה לי לשמוע אותה. וכשאני מבקשת ממנה
להפסיק, היא מרימה עוד יותר את הקול ומכריחה אותי לשמוע.
אני לא רוצה לשמוע עליו, אני רוצה להתגבר על זה.
וזהו.
| |
מהי?
אני על הקרקע, שוב.
התסכלתי בארכיון וראיתי כמה שהמקום הזה מלא ב - אני שלי,
כל האמונות, התובנות, האופי, הרגשות טמונים בתוך המקום הזה.
לא חשפתי כאן הכל, חשפתי כאן יותר מהכל,
צריך רק לקרוא בין השורות.
ואני מרגישה שאני מתמלאת מחדש באנרגיה הזאת,
שמעבירה בי צמרמורת בכל פעם מחדש.
ולקרוא דברים שכתבתי בעבר ולהיות גאה בעצמי, במי שאני,
בכל הדברים שפחדתי לעשות ובסופו של דבר כן העזתי ועשיתי.
דברים שהם לא המובן מאליו, החיים שלי.
אז העזתי, ועשיתי טעויות, אבל החשוב מכל הוא שגם למדתי מהן.
ואני אמשיך ללמוד ואמשיך לטעות,
ובסופו של דבר אני עושה רק מה שטוב לי, רק מה שטוב לי.
ואני יודעת שעוד לא חזרתי אל פסגת האושר שלי,
אבל אני עוד אגיע. אני מבטיחה שאני אגיע לשם שוב, רק שהפעם -
המקום שזכיתי להגיע אליו לא יהיה תלוי באף אחד, אף אחד~!
| |
אני חוזרת.
חזרתי. וזהו. יקח לי זמן להתאושש ^.^
מהכל~!
[ובאמת שעבר עלי הרבה].
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
