חפירות של יום שישי- התחביב האהוב עליי!

אין כמו להתעורר בבוקר ולשמוע: "יופי, את שוב חולה. כל הכבוד! כללללל הכבוד!".

תודה אמא, תודה שאת מכינה לנו אוכל מאוד טעים ומעניקה חפירות בחינם, אפילו בבוקר!

ואני אומרת... לא נורא. נכון, הייתי חולה שבועיים וחצי והפסדתי חצי שנת לימודים בגלל זה (בגלל השביתה, ובגלל שזאת שנה מקוצרת, זה מה שיוצא). לא נורא! אני מספיק חכמה בשביל להשלים חומר ברמה של כיתה ו'.

ובסדר, את מאשימה אותי ואת תמשיכי להאשים אותי! אבל לדעתי, אני כלל וכלל לא אשמה. אפשר לחשוב מה כבר עשיתי? שתיתי אייס כל יום כמו נרקומנית, רצתי בתחתונים בכל הבית בצרחות: "אני בריאה כמו גמד שוודי!", התקלחתי במים קפואים ואכלתי קוביות קרח לארוחת הצהריים.

נו באמת, אמא. אחרי כל האקסטרים שעברתי, את מעזה להאשים אותי?

וכעת, כבודי יושבת כאן וכותבת בבלוג המעפן והמוזנח. הכל, ממש הכל, רק כדי לא ללמוד למבחן באזרחות שיש ביום שני.

הו, אזרחות.

המקצוע שגרם לי לאושר וחיוכים בשקל. המקצוע שגרם לי:

לאכול חצי מקרר

להכין עוגה ולזרוק אותה לפח

לעשות אמבטיית קצף לכל הכפכפים שלי

לרקוד לצלילי השיר הזנותי "הקיץ בא" בבגד ים על שולחן האוכל

ליפול ולשבור את האגן

הו, אזרחות.

יחי עקרונות המשטר הדמוקרטי, אחי!