שתי פטירות ביום אחד

זה הרבה יותר מדי,

אפילו לציניקנים כמוני.

האחת – חברה יקרה, נפטרה לאחר מחלה קשה

שהיתה מנת חלקה שנים רבות,

והותירה את כל הקרובים לה, ואני בתוכם, כואבים.

כי רק לו האמנתי במשיח,

ואינני,

יכולה הייתה להיות לי תקווה שאשוב ואפגוש אותה

ברבות הימים.

השנייה -  אהבה יקרה,

מראה סימנים שהיא (האהבה) נפטרת ממני,

אחרי שהייתה מנת חלקי,

גם היא לאורך מספר לא-קטן של שנים.

רק שכאן,

על אף שאני כאמור, איני מהמאמינים,

עדיין יש בי תקווה לתחיית המתים,

בלי כל צורך בשרותי הסעה

של חמור לבן.