| 6/2008
לבקשת אור....
החלטתי לתת עדכון קל...
אתחיל בזה שאני בגימלים כרגע... ביום רביעי הודיעו לנו שאנחנו סוגרות שבת, ולאחר מכן החלטתי לגשת לרופא אחרי שכל השבוע היו לי קשיי נשימה וכאבי בטן ולא הלכתי לרופא כי לא רציתי להפסיד חומר לימודי. אשפזו אותי במרפאת הבסיס ללילה אחד, הרופאה המפגרת של הבסיס טענה שאני רק סובלת מלחץ נפשי ותו לא ואפילו נתנה לי הפנייה לקב"ן.
לקב"ן, אני לא מתכוונת ללכת.
לחץ נפשי, סביר להניח שיש לי קצת לחץ נפשי לאחרונה. הקורס לא רוצה להיגמר, כל שבוע אני נותנת את המאמץ האולטימטיבי בשביל לעבור את המבחן השבועי ולצאת חמשוש (טפו טפו טפו עד עכשיו את שבעת המבחנים שהיו עברתי....),
וזאת כבר הייתה הפעם השניה שהפילו עליי שבת בהפתעה.
אבל באמת באמת, בלי שום קשר לזה, באמת שיש לי קשיים בנשימה והבטן די מעיקה. מיום רביעי בצהריים ועד חמישי בערב לא אכלתי שום דבר. לא היה לי תיאבון.
פינו אותי לחר"פ של חיפה אתמול בסביבות 3 וחצי, אחרי שהפצרתי ברופאה המפגרת שתעשה משהו ולא רק תיתן לי הפניות לא נחוצות לקב"ן (אותה רופאה מטומטמת שבהתחלה חשבה שאני מזייפת כאבים בעקב הרגל..... אותם כאבים שבגללם כרגע יש לי גם מדרסים וגם פטור לנעליים... וזה ניתן ע"י אורטופד מוסמך, לא רופאת יחידה שלא מבינה מהחיים שלה).
הגעתי לחר"פ עם קצת בגדים ללילה ותיק שקיבלתי שבועיים קודם לכן מאחותי, תיק מסין. בדיוק באותו רגע הוא החליט להיות תיק סיני זול, והריצ'רץ' הלך כפות.
בכל מקרה, הרופא בחר"פ היה קצת יותר נחמד, שאל אותי מה אני אעדיף, ואמרתי לו שאני ממש ממש לא רוצה להתאשפז.
הוא נתן לי שני גימלים, כדורי הרגעה טבעיים והמליץ על מנוחה, הימנעות מעימותים ולחצים, ולא רק לשכב במיטה כל היום, אלא לעשות דברים רגועים ונעימים.
ההורים שלי לא ממש ידעו מה להגיד, הם בגישה כזאת של "אנחנו לא משפחה קומבינטורית, אצלנו לא מוציאים גימלים סתם כדי להתחמק משבתות" וכו'. הם אפילו רצו שאני אחזור היום לבסיס.
עכשיו אמא שלי כבר שינתה את דעתה, עכשיו היא חושבת שאני צריכה אנטיביוטיקה כי היא ראתה שבאמת קשה לי לנשום.
בכל מקרה, לקח לכל ההורים - כאשר יש חיילים שההורים שלהם באים איתם במוצ"ש לביקור רופא ועוזרים להם להוציא גימלים על כלום, סתם כי לא בא להם לחזור למחרת לבסיס, מותר לי להרגיש רע אחרי שמודיעים לי בפעם השנייה שאני סוגרת שבת בהפתעה, ולקבל גימלים על זה. ואני מדגישה: לא להוציא גימלים, לקבל גימלים!!!
מאור סיים טירונות בשבוע שעבר, והשבוע היה בשבוע מיונים אצלי בטכני. היה דווקא נחמד לראות אותו כל יום, חוץ מהקטע שלא ממש יכולתי לגעת בו, גם בגלל נושא השילוב הראוי הזוועתי, וגם כי הוא עצמו קצת פחדן. בכל מקרה, הוא בהחלט חבר מדהים שעומד לצדי תמיד כשצריכים אותו,
ועל זה אני אוהבת אותו מכל הלב.
לא בטוח שהוא יעשה שם גם את הקורס, והאמת, עדיף שהוא לא יעשה. פשוט כי הטכני זה חרא מקום, באמת. אני מתה לעוף מהזוועת עולם הזאת כבר.
אמנם יש שם בריכה, וחדר כושר, וקולנוע שלא עובד אף פעם, ושק"ם גדול ומגניב, והחדרים גם די נוחים,
אבל המקום הזה יצא לי מכל החורים.
טפו טפו טפו, נותרו עוד 4 שבועות של לימודים נטו לקורס. בהנחה שהכל ילך טוב ולא נידפק עם עוד משימות\תורנויות, עוד חודש זה ייגמר.
מה עוד אני יכולה לספר?
זייהו.
כולם מוזמנים להיכנס לי לפייסבוק ולראות תמונות עדכניות מהקורס וכו'.
צ'או
| |
| כינוי:
Baby Chef
בת: 35
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
