תן לה בפנג-שוואי

היא כזאת חצופה, בלתי ניתן לתאר. כמובן שאני מדברת על מי שהיא חלק מהצוות הבוסים שלי בעבודה.

הלוואי והייתי יכולה לצרוח עלייה ולאמר לה שכמו שהיא עושה לי טובה שהיא מעסיקה אותי, אני עושה לה טובה שאני עובד ומשררת את לקוחותיה וסופגת תגובות כמו "השירות ממש השתפר בזכותך" או "הקפה פה חרא והבעלים מגעילים אבל את באמת מתוקה". אשה פרחה ורעה, במקום של אנשים טובים ואוהבי אוויר צח וטבע, שמקרה נפלו על המקום ש(לא) בבעלותך, מקום יקר עם מנות שמורכבות כולן מ-5 מרכיבים ועם פלטת גבינות ב-86 ש"ח. תעשי לי טובה ותגידי תודה שאני שם, "חמודה". אני מחכה ליום שבו היא תדע שאבא שלי "המנהל של..." והיחס שלה כלפיי ישתנה פלאים. והלוואי והיא תפנה אליי במקרה הצורך שאעזור לה לפרטוקציות, כמו שעושים המון אנשים, ואני אסרב בענק, כמו שאני אוהבת לעשות. אף אחד לא המשרת שלך, אני לא מבינה למה להתייחס לעובדים שלך כמו לזבל, בעיקר כשהם חדשים ושזו המשמרת השנייה שלהם ושאת דורכת להם אח"כ על הפצעים הדי פתוחים. אל תצעקי עליי בחיים, אל תפני אליי יותר למה שהוא לא בצורכי עבודה ואל תשאלי אותי שאלות כשאני יושבת עם עצמי חמש דקות, רחוק ממך, באיזור שיש בו שמש לוהטת כדי לא להיתקע לידך ולשאול אותי כמו אהבלה עם חיוך מזויף בעודך את מעשנת את הסיגריה הדקה והארוכה שלך "את אוהבת לשבת בשמש, הא?" ואח"כ כששאר המלצריות אומרות לי לשבת בצל ושהן כבר באות להגיד להן "היא אוהבת שמש".בכעס, ובאותו חיוך מאולץ ונבזי. אני, בניגוד לכולם שם, באה לעשות את עבודתי, ונראה שעשיתי את הרושם הזה. לא רוצה לדבר עם אף אחד ביחסים ידידותיים, ואין לי בעיה להיות ה"מתבודדת" שם. אני אגיש לאנשים, ואהיה נחמדה אליהם, גם על מנת לחפות על השירות המזוויעה שכולם של נותנים, וגם בגלל שאני רוכשת כבוד לאנשים שמהם אני מתפרנסת, יא אשה עלובה, פרחה מזדקנת. ותגידי תודה שלפחות הבן שלך לא יצא ככה, כי אם כן, סביר להניח שהייתי מניחה את הסינור על הדלפק והולכת בבכי. השפלתי את עצמי פעם אחת, ומאז אני שומרת על פוקר פייס ולעולם לא תמצאי אותי באותו מצב, לעולם. לא אתן לך להשפיע עליי ולא אתן לך לראות אותי ככה, הכבוד שלי במקום עבודה הזה, בגללך, חשוב לי מאד. אני באמת מאחלת לך את כל הרע שבעולם, זה מה שמגיע לך אחרי שאת מתייחסת לאנשים כאל עבד\בהמה. תנו לי להגיש, לקחת הזמנות ותו לא. לא מחפשת להיות "הבת שלך", כמו שאת מכנה את שאר המלצריות, כי הייתי מתאבדת אם הייתה לי אמא כזאת. לא אכפת לי שכולן באות אלייך ומספרות לי על חייהן האישיים כי בחיים לא תשמעי ממני משהו שהוא לא "אוקיי" "בסדר" "איפה?" וכו'. אשה צבועה ונצלנית, קשה לי לראות דברים כאלה, קשה לי אף יותר כשהם נוגעים אליי.