איזה מעצבנת את.
מה ביקשתי? קצת עזרה בעבודה באנגלית (למרות שידעתי שלא תעזרי, סתם אמרתי את זה כדי ש-הוא- ישמע.......... מפגר מצידי, אני יודעת)
שנה לקח לך להסכים..
ואז ביקשת את הג'ל ואני יודעת שזה דפוק אבל וואלה, אני יודעת שאת לא צריכה אותו עכשיו ונמאס לי נמאס לי נמאס לי. אני לא חנות ולא קיוסק ונימאאאאאאס לי שלוקחים ממני דברים וזה לא קמצנות, ממש לא.
אני לא יכולה שנוגעים לי בדברים, מחטטים לי, לוקחים בלי רשות, עושים בלאגן. זה מחרפן לי את השכל ואני פשוט לא יכולה עם זה.
אני לא מסוגלת שאת כל הזמן מבקשת ממני דברים ולוקחת לי דברים ובכלל, שאנשים מרשים לעצמם לפתוח לי את הקלמר ואת התיק. הכל חייב להיות מסודר אצלי ובדיוק כמו שאני רגילה ואני פשוט לא יכולה, לא יכולה שמחטטים לי ולוקחים לי.
אז סליחה.. אבל אני לא אביא לך 4 סוכריות ב10 דקות כשיש לי שם בקושי 6 וזה אמור להספיק לי עד שבוע הבא ואני לוקחת אחת כל יום. כן, הכל מחושב אצלי ואם יגמרו לי באמצע השבוע באמת שאני אתחרפן. תקני לעצמך אני לא בית תמחוי!
גרר
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
