tali:)

מין תקופה שכזאת.

חרא תקופה.

שיעבור כבר.. הכול מתפרק.. או יותר נכון- לא התחיל, אפילו.

נמאס מהכול. בעיקר, מלהתלונן.. אבל, מה לעשות, לפעמים בא לך לפרוק..

מין תקופה שבא לך, פשוט לעצור הכול. ולנוח. פשוט לישון... או לצאת, לרקוד, להשתחרר, לשתות, לעשן, להנות, להרגיש חופש. להרגיש אני. בלי מסיכות. בלי- מה יגידו. בלי לחשוב הרבה.

יש כלכך הרבה מסביבי, אבל באמת שאף אחד לא איתי. לא עם טלי..טלי האמיתית...

אף אחד לא מכיר אותי. וכם לא טורח להכיר.

ולא, זה לא בגלל המגן בהיסטוריה. או הלימודים.