"הוא יצא החוצה, אוויר קר היכה בפניו והוא חיפש מקום שקט לסדר את מחשבותיו שהתרוצצו בראשו. 

יושב על ערסל, מנסה פעם אחת, מנסה פעם שנייה, ומצית את הסיגריה שלו.

שוכב על הערסל, במין רצון ילדותי שכזה הוא בועט באדמה ומנענע את עצמו,

השמיים בצבע אפור כחלחל, מלא בעננים עבים ואפורים, שטים במהירות הנראית לעין באויר.

"זוכר ששכבנו ככה בשדות?" היא שאלה אותו.

כן, הוא זוכר יום קיץ חם שבו הוא הסתכל לה בעיניים הכחולות שלה ומצא הוכחה שאלוהים קיים,  הוא התאהב במלאך.

"אתה תתגעגע אלי?"

הוא לא ענה, שניהם ידעו את התשובה, כשהוא רצה לענות לה היא כבר נעלמה.

ימים שלמים החרטות אכלו אותו מבפנים, שרטו את ליבו ושברו את נשמתו.

כעת הוא מצא שלווה, הוא בשדות עכשיו, מסתכל לשמיים, הם מחבקים אותו בקרני אור חמימות.

והוא, מחכה שהמלאך שלו תחזור אליו."

יום הוולנטיין הוא עוד תירוץ מסחרי שנוצר כדי לחפות על התחת של גברים שהשקיעו יותר כסף במשחקי הכדורגל של הקבוצה שלהם מאשר בנשותיהם.

אתה לא צריך יום מיוחד, שבו אתה קונה לבת הזוג שלך פרחים ושוקולדים וחרטא, כי זה ולנטיין.

הרי אתה אוהב אותה באמת, אתה מעריך אותה על כך שהיא איתך, היא מה שמשלים אותך.

וזה למה לא צריך יום מיוחד כדי להראות לה שאתה אוהב אותה באמת, בשביל זה יש לך את כל החיים.

גם זה, גם ט"ו באב, What the fuck.

אז לסיכום, אם אתם בכל זאת יוצאים עם בת/בן הזוג שלכם בוולנטיין, תזכרו שאתם עושים את זה כי אתם אוהבים אחד את השני, ולא בגלל חג-המצאה מטופשת.

שוב חלמתי שהעולם מותקף ע"י זומבים.

אני ממש שונא חלומות, כל הזמן אני חולם על שטויות שמשגעות לי את השכל.

בעיקר על השואת זומבים הזאת... זה כל כך הולך לקרות בסוף.

אפילו חלומות כחולים אין לי.

משהו כאן לא מסתדר...

ShP

כשאתה שואל את עצמך בשביל מה אתה ממשיך, אתה יודע שזאת שאלה רטורית.

וכל יום אתה ממשיך לשאול את עצמך, יום אחר יום אחר יום.

עד שמגיע היום הזה שמצליח לך, ושאתה צובר חוויות, ומרגיש שונה, הרגשה טובה.

בשביל זה אני ממשיך. עד לפעם הבאה.

גשם זלעפות, ברקים, רעמים, ורוח אימתנית, היום האידאלי.

כששאלו אותי למה אני נראה מרוצה, ואמרתי שזה בגלל התוהו ובוהו שבחוץ כולם עיקמו את הפרצוף.

אבל איך אפשר לא לאוהב חורף, במיוחד בישראל שבה הקיץ נמשך 3/4 מהשנה.

אני מסתכל דרך חלון האוטובוס על המופע האור קולי שמתרחש בחוץ:

טיפות המים זוהרות בחושך מאור הזרקורים, וכשהגשם מתחזק נוצר נהר צבעוני שזורם על פניך,

הברקים מדליקים את השמיים, כמו מסיבת טראנס או טריפ מטורף.

איך כולם התחבאו מתחת לתחנת האוטובוס עם הזנב בין הרגליים, ההזדמנות הזאת, להירטב עד שד עצמותיך מהגשם לא תחזור עוד הרבה זמן, צריך לנצל אותה כמו שצריך!

עוד קטע שקרה באוטובוס, הנהג פתאום התקרב לעבר משהו ליד מושב שהיה 3 מטר ממני, ולאחר מכן חזר לכסא.

חשבתי שזה סתם חפץ חשוד, כולם המשיכו להעביר מבטים בין כולם כאילו לאחד מאיתנו יש אשכרה תשובה למה שקורה כאן, האוטובוס התקרב לתחנה, עברתי ליד מה שנראה כמו שק כחול.

השק היה בעצם שמיכה, היה מתחתיה עצם מסויים, והוא נע, אני בטוח שראיתי אותו נע, זה לא בגלל האוטובוס.

אין לי מושג מה זה היה, אני חושב שאולי כלב שמישהו חימם עם שמיכה, בכל מקרה.. זה היה מוזר.

פעם ראשונה שהצבעתי, וזה היה, משעמם בצורה מדהימה, לקח 2 דקות.

ולמי הצבעתי? זה באמת כל כך משנה? קשה למצוא נקודת אור בין ארבעת המתמודדים העיקריים, באמת שלא היה אכפת לי עמדתי לקחת את הפתק של "קנ" ולשים בשביל הכיף.

אבל בחרתי בברק.

לא שזה ישנה כל כך עכשיו, הצד הפראנואיד שלי אומר שמזג האוויר ה"מחורבן" הוא סמל לחורבן שראש הממשלה הבא יביא איתו...

אז בין אם ציפי תמכור את המדינה, ביבי יגרום למשבר כלכלי, או ליברמן שיעשה אותנו לישראל נאצית, אני מקווה שאלה לא ימנעו ממני מלראות אתכם בפעם הבאה.

ShP