בעולם שלנו סוד קטן, ואיש אינו רואה
מעטים גילוהו מזמן, אך הוא איננו מתכלה
יש דבר מעט עצוב בכל הפרשה,
שגם אם אגלה את הסוד, הוא ימשיך בהתשה.
נברשות נופלות לא סתם, ולא אחת, מהתקרה,
רק כי מישהו התעצל לחזק את המנורה.
איש אץ רץ לו על המדרכה , נופל וקם מיד,
אך למחרת ימשיך באותה מלאכה, ואז גם ישבור את היד.
עשן שקוף נהיה שחור בתוך אדם חזק,
אך רק אדם אחר יבחין, שהעשן אותו ימחק
אבוי לנו, לבני אנוש, מדוע לא נבחין?
באותו סוד קטן שחובה אותו להקצין?
האזינו בהקדשה למציאות הנוראה,
הסוד הכי גדול הוא הסרטן שאיש עוד לא ראה.
כשאותנו אדישות קלה תוקפת, אנו מלגלגים,
וכעבור שנים רבות, בנפשנו משלמים.
חבקו חזק את ההתכחשות, נשקוהה לשלום,
כי היא מקור הרוע, הן אתמול וגם היום.
ואם עוד לא הבנתם, ידידיי היקרים,
התכחשות היא המחלה שממנה לא נחלים,
אלא אם נפקח עין ועוד עין,
כך נוכל להצילנו מעצמנו, עדיין.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
