אז זהו, אחרי הפוגה מאולצת וקשה של שלוש שנים אני והקלרינט חזרנו להיות ביחד.

יצאנו לכמה אטיודים ביחד, אכלנו קצת וובר והיו לנו משברי שפתיים...כמה אגו יש לדבר הזה.

שבוע הבא יש לנו שבוע גדול.

האם אני אצליח לצאת מהפיגור הענק ולנצח את האודיציה הזאת?

האם עוד שבוע אחד אני אוכל להגיד שנגנתי בליווי התזמורת הקאמרית?

האם מישה הבנזונה עוד יטעם את טעם התבוסה וירגיש את הליחה מלאת השנאה שלי אליו נמרחת לו דרך העיניים וצורבת בו כמו חומצה דרך אל המוח הזקן ומאובק מחוסר שימוש?

האם האם האם, אמרו לך פעם, שיש לך זוג עיניים בוערות כלהבה?

יאללה לעבודה