השבייתה הזאת, היא פשוט שביתת נוסטלגיה, כולם נזכרים בפעם,
כמה שהיה כייף ותמים ואיזה מצחיק היה.
נזכרנו בתקופת המורדים, זה היה הסטריי כולם ראו את זה כל הזמן דברנו על זה,
מי הכי חתיךך מי הכי יפפהה . הכל היה כלכך פשוט בלי יותר מידיי עומק שטחי וכייפי,
לעומת עכשיו שחייבים לחפש את העומק בהכל ואת החוכמה ושטויות.
ונזכרנו ביסודי, אחח אלו אכן היו ימים, הצרות היחידות שלי בבצפר יסודי היו שאני יצליח להשיג את הטייפ להפסקה! [ היה מן קטע כזה שכל פעם כתה אירת מקבלת את הטייפ והיא מחליטה איזה מוזיקה תהיה בהפסקה, אלו היו המריבות הכי מצחיקות ומלאות אקשןן כמו שאני אוההבבת D:]
והיה את הקטע הזה של החבוורות, מי החבורה הכי מגניבה, את מי נכניס לחבורה ואת מי לא!
לאן נצא בערב? לבאולינג או לפארק!?!?
הכל היה כיתתי ומגובש ועכשיו יוצאים ביחידים ולא מכירים כמעט אנשים מהשכבה של עצמך [ לא רק שיש שביתה אז בכלל...] ותודו שתקופת הבצפר היסודי הייתה פשוט מהנה!
רוגע בלי יותר מידיי עניינים על הראש ס-ט-ל-ה!
והשביתה מחזירה אחורה אינלי מושג למה, אולי כי יש לנו יותר מידיי זמן פנוי,
התחלנו לחפש תמונות מפעם, ושומעים שוב תשירים הישנים האלה פופ מסחריי מצחיק!
ועובדים בטלפון על ילדים מהבצפר היסודי, וצוחקים על השטויות שכתבנו בספר מחזור
אלכס פינטו
"לרקוד היא לא מפסיקה
בכל מקום ובכל הפסקה
בריקוד היא ממש מוכשרת
ועל הטייפ לא מוותרת [חחח אמרתי לככםם]
על כל דבר היא מקפידה
ובלימודים היא מצליחה."
חחחחח הייהה כייף!
אההא היינו בפינטבול עם השכבגג היה מצחייק חח חכולי פחדניתת
קבלו תמונה -
שכבג יובלל אימפרייהה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
לישסלישסס$$
