איזה כיף שיש המון חברים, המון חברים שהרבה לי דואגים.
יום אחד אתה יכול לחשוב שכיף לך. שאתה מוקף בחברים שאוהבים אותך.שאתה נהנה איתם ושיותר מזה - הם נהנים איתך.
ולמחרת אתה יכול לגלות את ההפך. אז אני לא אנקוט בשמות, כי זה לא יפה, וכי אין לי פה מטרה להעביר לחבריי מסר, אבל מצד שני אני בטוח שכשהם יקראו את זה הם יבינו.
אז ככה, היום יש בבאר שבע הופעה של היהודים (כן, אחת הלהקות שאני ממש ממש אוהב) ואני החלטתי לא ללכת, גם כי אני לא ממש אוהב את הדיסק החדש ויותר מעדיף את האחרים (למרות שאני יודע שאם הייתי הולך הייתי נהנה) וזה גם דיי נדיר שהיהודים יופיעו בב"ש אבל בכל זאת החלטתי לוותר על הרעיון. הצד הנחמד הוא שלפחות הציעו לי פעמיים ללכת איתם להופעה. (נקודת פלוס לטובתכם,חברים).
מצד שני, יש גם הסעה מהעיר שלי לאשקלון ששם מופיעים אריק ברמן (לא כ"כ מעניין אבל נחמד), דין דין אביב (ממש לא מעניינת) ועוד 2 אנשים שאין לי שמץ מי הם.
ידעתי שחבורה א' (שהולכת להופעה של היהודים) לא תהיה פה ולכן אמרתי לעצמי שאצא עם חבורה ב' (שחשבתי שנשארת בעיר אבל הסתבר שהלכתי לאשקלון). התבאסתי כ"כ שהם לא הציעו לי אפילו, כי בתכלס, מה אכפת לי ללכת לראות הופעה של אריק ברמן ואח"כ סתם ללכת לשבת בים להעביר צחוקים עם כולם ולחזור הבייתה. (שתי נקודות מינוס לרעתכם,חברים).
בסוף, יצא מצב, שאני יושב לבד בבית, אחרי שכבר ציפיתי שאני אצא היום בדיוק כמו אתמול (שנהניתי ממש למרות שלא עשינו שום דבר מיוחד) ואין לי מה לעשות חוץ לכתוב לכם..
אז שיהיה לכולכם ערב יותר מהנה משלי ותזכרו:
דניאל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
(o_0) דניאל (o_0)
