אני לא מסוגל כבר!
אני חייב להתחיל חיים חדשים!
אני לא יודע איך.
זה קשה בגלל הצבא, המשפחה, ה"חברים" שעוד נשארו לי... זה די מונע...
זה קשה בגלל זכרונות ישנים...
...........................
מורן, רבקה, לי-אור, עתליה...
לא שכחתי אתכן, לא אשכח אתכן...
אני מקווה שיום יבוא ותסלחו לי, אני איש טיפש, אני יודע...
...........................
איך אפתח חיים חדשים? :(
הכל תקוע! וכל פעם דברים נהרסים.
ביום חמישי, אתמול, כשפגשתי את הדר, הבנתי כמה אני צריך להתחיל מחדש!
באתי להתיישב על אבן שנמצאת צוק נחמד שאני אוהב לשבת בו, איבדתי לרגע שיווי משקל מרוב מחשבות וכמעט נפלתי...
מעניין מה היה קורה אם הייתי שותה לפניי...
...........................
אם יש מתים, למעלה בשמיים... אז עוד מעט אני איתם(היהודים - עוד ארון אחד)
...........................
אני לא יכול עוד!
אני רוצה להכיר!
אני רוצה להתפתח!
אני רוצה לנסות!
אני רוצה להצליח!
אבל אין מי שיתמוך ויעזור!
כנראה שלעולם הזה אינני שייך...
............................
לפני 5 שנים, כשפגשתי את רונית בחיפה וישבנו בטיילת לואי, נרדמתי על הספסל לידה, התעוררתי לאחר 5 דקות כששמעתי את רונית מדברת עם אדם מבוגר , עמדתי פנים שאני עוד ישן והקשבתי...
איש מבוגר: איזה כיף לכם... שניכם, צעירים ויפים... הייתי רוצה לחזור לאותה תקופה.
רונית: למה?
איש מבוגר: אישתי זרקה אותי לפני X(לא זוכר כמה) שנה, גם המשפחה שלי לא מתים עלי, מאז אני גר פה בחיפה, אני חי לבד, ועובד בשביל עצמי, אני לא כ"כ יוצר קשר עם אנשים ומעדיף להתרחק מהם...
רונית: קרה משהו?
איש מבוגר: אף פעם לא הסתדרתי עם אנשים, תמיד איכשהו נוצר וויכוח וזה נגרר לריבים.
רונית: אוי
איש מבוגר: החיים שלי ממש יפים עכשיו, אני משקיע רק בעצמי אבל יש דברים ואנשים שאני מתגעגע אליהם.
~אני מסתובב ומסתכל...~
הבחור נפרד לשלום מרונית וממני.
............................
אני נזכר ביום הזה תמיד...
אני מזדהה עם האדם...
לא בא לי כבר!
אני רוצה להתחיל מחדש ולא יכול!
:(
בבלוג זה
בכל הבלוגים
