"בכל היבשות הייתי, לכל סוגי הזריחות הקצתי, בכל האוקיינוסים טבלתי. הלכתי לישון לבדי וקמתי עם עצמי ואכלתי מול ראי ורקדתי בגפי וצחקתי לעצמי. לבד. אני ועצמי...
טיפסתי
שייטתי
טסתי
צללתי
צנחתי
גלשתי
מצצתי
פתחתי
טחנתי
לאור יום ולאור ירח, על שפת האוקיינוס ובאמצע המדבר, על אקסטזי, חשיש, גראס, אלכוהול, חגיגת וכולם ביחד.
בחורשות, ביערות, במטוסים, בבריכות, באוטובוסים, במערות, בנקיקים, באוהלים.
על הרצפה, על השולחן, מאחורי שיחים ולפני אנשים, בסמטאות, באסמים, בדירי חזירים, בחדרי הלבשה ובלול התרנגולות של הקיבוץ.
בפנים, בחוץ, בפה, בתחת, באוזן, על הבטן, על הגב, על הפנים.
עם צעקות, עם נאקות, עם שתיקות, עם קללות, עם כאפות.
מה לא עשיתי.. מה לא.. הכל, והיה לי מהכל.
רק לא אהבה אמיתית
וואו כלכך טוב לי שזה פשוט ניהיה כבר רע...
איזה תקופה טובה.. בא לי לבכות רק מהפחד שהיא תיגמר... באמת
אני כלכך אוהבת אותו. זה כלכך חזק. כלכך מעט זמן בשביל משהו כזה חזק.. וואי זה באמת מפחיד....
אז מה?... באים לפה הרבה?