למה חצי לב לא יכול להיות שלם?
למה אני יכולה לאהוב אותך?
למה אתה לא יכול לאהוב אותי?
למה אתה כל כך מושלם בעיניי?
למה אני נמוגה בכל פעם שאני רואה אותך?
למה החיוך שלך הוא זה שעושה לי את היום?
למה אתה היחיד שממלא לי את המחשבות?
למה אתה היחיד שהלב שלי כל כך רוצה?
למה אתה היחיד שגורם לי לכאב בסירוב שלך?
למה אני לא מצליחה להסביר את מה שאתה גורם לי להרגיש?
למה אני מרגישה שאתה פשוט הכל בשבילי?
למה אני מרגישה שאתה היחיד שקיים בכל העולם?
למה יש עוד כל כך הרבה ואני רוצה רק אותך?
למה כואב לי בכל פעם שאני יודעת שאתה לא שלי?
למה הרגשות שלנו כל כך לא הדדיים?
למה אני ממשיכה להתעקש כשאין סיכוי?
למה אני לא יכולה פשוט להמשיך הלאה?
למה אני לא מצליחה לשכוח?
-
כל כך הרבה שאלות, ואין לי תשובה לאף אחת. אני רק יודעת שאני אוהבת אותך ואתה לא אוהב אותי חזרה. אני לא חושבת שאתה מבין כמה אני אוהבת אותך. רגשות שלא הרגשתי כלפי אף אחד. אני לא מצליחה להתגבר, זה כואב. אהבה נכזבת זה באמת כואב. אתה היחיד שאני באמת כל כך רוצה ויודעת שאני יכולה להעניק לך הרבה חזרה. כשאתה מופיע, הפנים שלי זורחות, חיוך מאושר מאוזן לאוזן.
אם רק היית מנסה, אולי היית מבין כמה אתה טועה. אתה גורם לי להרגיש תחושת ריקנות, מועקה, בדידות. הלב בודד בלעדיך.
כשאני לא רואה אותך הראש עסוק רק בך, והלב מתגעגע אליך כל כך. התמונות שלך ממלאות את חלל הגעגוע, אבל לא בהרבה. התמונות ממיסות עוד יותר, היופי שלך הקורן מהתמונה, אך עצם הידיעה שאתה פשוט לא שלי- גוברת על הכל, והחלל העצום השרוי בלב נפער מחדש.
כל כך הרבה שאלות, ואין לי תשובה לאף אחת.